זה סרטון מלפניי ארבע שנים.
זה מראה על הנחישות של ברקוני וכמה זמן בעצם לקח לו להפוך למה שהוא היום. אנחנו לא רגילות לחשוב ככה – אבל ברקוני הוא למעשה סדרת רשת.
סדרת רשת מאוד מצליחה.
וכמו שקורה להרבה סדרות רשת, שהן בדרך כלל יוזמה עצמאית, במימון עצמאי לחלוטין של היוצר ובשיווק העצמאי שלו – או שלה – כשזה מצליח, זה שווה הרבה כסף.
עכשיו מה לא נכון? להסתכל רק על הכסף. על החיבור לספונסר שמגיע אולי בסוף.
אולי ליוצרים מסוימים, כמו אודי כגן למשל, שגם התחיל ככה.
עכשיו אני הייתי בהרצאה של אודי כדן על משיח (ביוזמת איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה) עוד לפניי שהוא הפך לסלב של היום.
ואתם יודעים מה הוא אמר? הוא אמר שמשיח בער בקירבו. שהסדרה הייתה כתובה וכמעט כבר קיבלה פיתוח או עמדה לקבל פיתוח והם חיכו לגוף שידור וזה לקח שנים ונמאס לו. נמאס לו לחכות, נמאס לו שהוא לא יכול פשוט לקחת מצלמה ואת עצמו ולעשות את האומנות שלו איך ומתי שבא לו.
אז זה בדיוק מה שהוא עשה – הוא ועוד 2 חברים שלו, צלם ומפיקה. עשו את כל הפרקים של משיח שנמצאים היום ביוטיוב. הוא, אודי כגן – כן? עשה את כל השיווק של הסדרה שלו. את כל היחצ. עכשיו למה הוא עשה את זה?
כי הוא רצה. כי נמאס לו לחכות. לא, זה לא היה קשור לכסף. זה היה קשור ליוזמה ולצורך הבוער של יוצרים ליצור.
אז אני מספרת לכם את כל זה כי ב-28.2 יש הגשה לכאן לסדרות רשת
וב-4.3.23 נפתח אקסלטור של קולנוע עצמאי חיפה בהנחה לנרשמים עד ה21.2
ואם אתם רוצים לעשות כבר את הסרטים שלכם, את הסדרות שלכם. אני רוצה להודיע חגיגית שאתן לא צריכות לחכות לאף אחד. אתן צריכות לקבל החלטה שאתן הולכות על זה.
ואם אתם רוצים להתחבר לעוד יוצרות ולקבל כלים ומסגרת ודד ליין ותרגילים – כל זה מחכה לכם פה https://mrng.to/HfpclXSIrx
פרטים מלאים פה – https://bit.ly/3XjPxAf
על החתום, עדי תשרי. תסריטאית ומשוררת בלי משכורת יפה
ולפעמים גם בלי זכויות או תמלוגים
אבל היי אני עצמאית ומעולם לא היה לי כיף יותר לקום בבוקר
וליצור.
