מכירים את התחושה הזו שאתם בתוך הסצנה שאתם רוצים לכתוב והכול שמש ופרחים ופרפרים עד הרגע שפתחתם את הלפטופ? חרדת הדף הלבן זה סימפטום שיש להרבה כותבים. במיוחד כשברור לכם שאתם הולכים לכתוב הרבה יותר מעמוד אחד. הרבה יותר כיף פשוט לפתוח את הטלוויזיה / אינטרנט ולחזור ולצפות בסדרה אהובה, כאשר אנחנו ממשיכים ותוהים בלב איך כתיבה נראית כל כך קלה על המסך כשבפועל זה כל כך קשה?
אז, במיוחד בשבילכם יש לי תרגיל: נסו לכתוב סצנה מועתקת לחלוטין מתוך סדרה שאתם אוהבים. פשוט, שבו מול הסצנה, צפו בה ואז כתבו אותה אחת לאחת. אבל, בעת הכתיבה נסו לסגור את המסך ולכתוב מהזיכרון בלבד.
כך אתם עדיין נמצאים בעולם הבדיוני של הסדרה שלכם, אולי גם מלאים בהשראה, אבל גם נותנים לעצמכם דרור להמציא ולאלתר.
עכשיו, נסו לקחת את הסצנה שכתבתם ולשלב אותה בסדרה שאתם מדמיינים. מתי היא מתרחשת? בהתחלה? בסוף? אחרי איזה מאורע? מי הדמויות שלוקחות בה חלק? מה קרה להן לפניי הסצנה הזו ומה קרה להן אחרי?
עכשיו נסו לחשוב קצת יותר בגדול על פרק שלם שאהבתם במיוחד. מה אהבתם בו? האם זה היה הדיאלוג? הנושא? האווירה? אולי הלוקיישן? מפגש עם דמות שבאה לידי ביטוי באופן ייחודי?
נסו לנסח לעצמכם תשובות לשאלות הללו ועל בסיס התשובות דייקו עבור עצמכם, מה מתוך האלמנטים הללו אתם יכולים להכניס לתוך הסדרה שלכם. כיצד אתם יכולים לדייק אותה?
זה בלתי אפשרי להיות סופר בלי לקרוא ספרים וזה בלתי אפשרי להיות תסריטאי בלי לצפות בסרטים וסדרות. זה מזון לנפש, זו השראה, זה להבין מה קורה בעולם מבחינת סגנון וז'אנר ונושא, אבל מעל הכול זה להבין מה מושך אתכם. במה מעניין אתכם לצפות פרק אחר פרק, עונה אחר עונה. מה יעניין אתכם לנתח ולהעמיק ולחקור – הסדרות שאתם צופים בהם, הסדרות שאתם אוהבים בהכרח קשורות לסדרות שאתם רוצים לכתוב.
תשתמשו בהן. תעתיקו מהן את מה שקוסם לכם ואז תהפכו את זה לשלכם.
ואם אתם רוצים להמליץ לי על סדרה מגניבה במיוחד או להיעזר בי לכתיבה ופיתוח הסדרה שלכם, אתם לגמרי מוזמנים, כל דיאלוג כזה הוא עוד לבנה בדרך לעולם בדיוני חדש ומופלא.
