ארוחה היא תמיד סצנה טובה

אחד הדברים שאני עושה כשאני מתגעגעת למישהו שכבר לא נמצא בחיים שלי, זה לאכול אוכל שהוא אוהב. אולי זו ארוחה שהיינו אוכלים ביחד.

ככה במידה מסוימת, בזמן שאני מתיישבת לאכול, אני מרגישה שאותו אדם איתי והגעגוע מתרכך. יש לי המון כוונה בשנה הקרובה לכוון לרכות, חמלה וקבלה. אחרי השנתיים האחרונות במיוחד כמדינה ואחרי ארבע שנים האחרונות באופן יותר אישי בחיים שלי.

אני מבשלת ביצים קשות ותפוח אדמה במים כשאני מתגעגעת לסבא שלי. אני מבשלת תה פרסי על האש. אני דואגת להכין כוס תה עם צלוחית מתחת בכוס שקופה, כמו שהוא לימד אותי. התה חייב להיות טרי, אסור למזוג שוב בצהריים תה שבושל בבוקר. הצבע של התה צריך להיות מדויק. לא כהה מדיי, לא בהיר מדיי. אם יש לי קוביות סוכר, מה שמכונה בפרסית ראנד, בכלל זכיתי בכל הקופה.

לעיתים אני אכין לעצמי בלינצ'ס עם גבינה וצימוקים, אקנה גפילטע פיש או מרק עוף עם קניידלך. בורקס תרד וגבינה עם ביצים קשות וחריף, ג'חנון, מלוואח. פיצות, גלידת ווניל. כל מאכל כזה קשור אצלי לזיכרון מאוד מסוים, לבנאדם מאוד מסוים ויש בזה המון נחמה. גם ארוחה טובה, גם סצנה טובה.

אתם מבינים, בכתיבה אנחנו כל כך רוצים להשיג את התקציב, את האישור הזה שהכול מתחבר כמו שצריך – במיוחד בכתיבת תקצירים לסרטים וסדרות – שאנחנו מתרחקים מהסיבה שהתחלנו לכתוב סצנות. לכתוב תסריטים. לתרגם רגשות לפעולות.

לפעמים מרוב גלילה ותוכן פרסומי, חדשותי. מרוב רעשים. אני שוכחת להתבונן בחיים, כמה שהם יפים, כמו שהילדים שלי מתבוננים בהם. הנה הבוקר הם קראו לי בהתרגשות כי תוכים ירוקים עפו בשמיים. הם קראו לי שוב ושוב כל פעם שהם עפו שוב. לא התרגשתי מהתוכים בכלל, אבל התרגשתי לראות את הילדים שלי מתרגשים ושמחים מהתוכים. אני שמחה שהם ממציאים לעצמם משחקים, שהם מוצאים לעצמם פתרונות, שהם ממציאים סיפורים כדי לא להגיד מה קרה באמת.

כדי שאני אוכל להתבונן ככה ולהמציא ככה סיפורים אני צריכה להתמודד עם השקט והשעמום ועם לא לעשות כלום לרגע.

איזה מזל שאני רעבה לעיתים קרובות כל כך והרעב הוא כל כך הרבה פעמים יושב על חשק למשהו מאוד ספציפי. אני יכולה לשאול את עצמי למה דווקא פיצה עכשיו? למה דווקא עם זיתים? לפעמים רק לספר לעצמי מדוע, להכין לעצמי את הארוחה הזו, לכתוב את הסצנה הזאת – זה סיפור שלם שיש לו התחלה, אמצע וסוף.

לפעמים זה רגע מתוך סדרה.

ולפעמים זה פשוט רגע לעצמי לתרגל נוכחות.

נסו גם אתם. אולי תשתפו אותי בארוחה שהיא מיוחדת עבורכם, אולי תכתבו עליה סצנת מפתח?

ביום רביעי ה24.12.24 מתחילה סדנה חדשה ומיוחדת של שיטת האקורדיון, מקווה שתצטרפו ונתחיל להיפגש באופן קצת יותר קבוע.