כשמשהו נמצא לך מול העיניים כל הזמן אתם כבר לא רואים אותו. אתם אשכרה צריכים למסע ארוך, קשה, רחוק מכל מה שמוכר לכם, מכל מה

המשכתי לצפות בבית הקלפים גם אחרי שהקלטתי את הפרק האחרון לפודקסט. המוטיבציה שלי הייתה להבין מה גרם לסדרה הזאת לעשות היסטוריה פעמיים. קודם כל בתור

תמיד הייתי מביטה בארונות הספרים הנטושים האלה בתחנות רכבת וגינות ציבוריות וחששתי על הסיפורים שלי. הדם של היוצרים כפי שנתך זך אמר פעם בהשקה, נמצא

יש שיגידו "זמן זה כל מה שיש לנו בעולם הזה" ואני בהחלט חושבת שזה נכון. אבל הכוונה היא לא רק "נישן כבר בקבר", אלא –