אין כמעט יוצר שלא נתקל במחסום יצירתי. זה חלק מתהליך היצירה, ממש כמו שחלק מהנהיגה ליעד כרוכה בעצירות ברמזורים. מחסום כתיבה הוא עצירה של תנועת הכתיבה, אך בניגוד לעצירה ברמזור, אנחנו רוצים להמשיך לנוע קדימה ולא יודעים איך.
הדרך לשחרר את המחסום הזה, היא לנסות ולייצר תנועה במקום שאנחנו מרגישים תקועים בו. התנועה יכולה להיות תנועה פיזית או מנטלית. אולי שניהם. תיכף אפרט איך, אבל לפניי שאתם מתחילים, נסו להבין מדוע אתם חסומים? יכול להיות שזה קשור לשעמום מהיצירה עצמה. אולי חסרים לכם כלים, אולי חסר לכם דיאלוג. אולי חסר לכם דד ליין. אולי זה פחד מכישלון?
שאילת שאלות זה השלב הראשון לשחרור המחסום. למה נתקעתי? מה הייתי רוצה שיקרה עם היצירה הזו? מה יעזור לי?
השלב השני הוא לייצר תנועה "מנטלית" – דרך דיאלוג, קבוצת כתיבה, סדנה, עריכת תסריט, טיפול (כן, טיפול הוא דרך נהדרת לשחרור מחסומים, זה מתקשר להצהרת כוונות, הסיבה שאנחנו יוצרים ואנחנו קשורים זה בזה)
תנועה "פיזית" – חופשת כתיבה במקום אחר לכמה שעות או אם מתאפשר כמה ימים, זה עוזר לשינוי פרספקטיבה. יציאה לפעילות גופנית כלשהי כמו הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה, ריצה.
תנועה של היצירה עצמה בין פורמטים – לכתוב בכתב יד במחברת, להקליט את הסיפור בקולכם (עדיף בלי להביט בטקסט, נסו לאלתר לפי מה שאתם זוכרים), לכתוב את זה כסטנדאפ, כסיפור קצר, כסמס.
נסו לייצר לעצמכם מסגרת על ידי הגשה לדד ליין, תחרות, קבוצה של יוצרים שנפגשים.
יש מפגשים קבועים של איגוד התסריטאים וקיימות עוד הרבה מסגרות.
אני מאמינה גדולה בדיאלוג מבוסס על שאילת שאלות, אם היצירה שלכם היא סדרה או תסריט לסרט, אשמח מאוד לעזור לכם למצוא את הכלים הספציפיים שיעזרו לכם להפוך אותה למה שהיא אמורה להיות. זה משתנה מיוצר ליוצר, מיצירה ליצירה, אבל עצם הכניסה למסגרת, הופכת את התהליך לברור וממוקד, עם תוצאות יפות בסופו.
אל תתייאשו מכך שהתהליכים לוקחים זמן, ממש כמו בטבע, ההתגבשות של החומר לאורך שנים היא מה שמייצרת שכבות והופכת את התוצאה הסופית למרתקת ועמוקה.
