סדנת כתיבה היא לא טיפול פסיכולוגי. כתיבה היא לא טיפול פסיכולוגי. קבוצת כתיבה – לא משנה איזו קבוצת כתיבה – היא לא טיפול פסיכולוגי קבוצתי, אלא אם כן מי שמנהל את הקבוצה הזו הוא פסיכולוג או מטפל רגשי מסוג כלשהו.

נשמע מובן מאליו?

הישארו איתי קצת לפוסט הזה, כי זה פוסט קצת קשה וזה נושא שלצערי לא מדברים עליו מספיק וחשוב לדבר עליו.

אני גיליתי לא מזמן שיש 19 בתי ספר לקולנוע וטלוויזיה. 19 בתי ספר כאשר הבוגרים של בתי הספר הללו והבוגרים של השנים הקודמות וכל מי שעובד בתעשייה על פרויקט חדש שמחפש פיתוח – כולם יחד, רק חמישה מתוכם יקבלו תקציב פיתוח. משהו כזה. אל תתפסו אותי במילה, אבל הסיכוי כיום לקבל תקציב פיתוח הוא 2%, זה הכול.

למה אני מדכדכת אתכם?

כי לפעמים ההצדקה שלנו ליצירת הסדרה או התסריט זה איזה כאב עמוק שיושב אצלנו וזו לא צריכה להיות הסיבה שאנחנו כותבים. לפחות לא הסיבה היחידה כי התגמול הוא יותר היצירה השלמה מאשר הכסף או ההכרה שתקבלו עבורו. אם תקבלו.

כי כתיבה מציפה רגשית. תהליך פיתוח של תסריט לסרט, תהליך פיתוח של סדרה, אלו תהליכים שנמשכים שנים, אלו תהליכים שאנחנו יוצאים אליהם כי הסיפור שאנחנו כותבים הוא חשוב לנו. אולי זה עלינו, על מישהו שיקר לנו, על אירוע שנגע בנו עד כדי כך שהחלטנו להקדיש שעות על שעות ולפעמים גם לא מעט כסף, כדי שהסיפור הזה יהפוך ליצירה קולנועית או טלוויזיונית.

עכשיו כתבתי קצת על הנושא כבר בפוסט "איך כותבים סדרה על החיים שלי?" או כשכתבתי על "הצהרת כוונות" או שכתבתי על דברים חשובים שצריך להיזהר בעת קבלת ביקורת. אבל הפוסט הזה הוא פשוט אזהרה כללית, עבורכם – שימו לב, כתיבה זה תהליך רגשי! אף מנחה של קבוצת כתיבה אין לו את הכלים לתמוך בכם אם אתם עוברים משבר רגשי או פסיכולוגי בעקבות הכתיבה או שאתם מגיעים לעריכת תסריט אחרי משבר כזה ואולי לא לחלוטין סיימתם איתו. אולי הכול אצלכם רגיש.

בסדנת כתיבה אתם אמורים לקבל כלים לפרמט את היצירה שלכם. להפוך אותה למקצועית יותר, מדויקת יותר, כך שמי שקורא אותה ירגיש ויבין מה עובר אצלכם בראש, אבל בצורה מתוחכמת ותמציתית. בלי שיאלץ לעשות עריכה בעצמו.

אבל לעיתים קרובות, אנשים חווים קשיים רגשיים בעקבות העבודה הרגשית הזו. כתיבה היא לא תרגיל במתמתיקה! תמלול הרגש משמעותו להרגיש. משמעותו להיות אדם רגיש, משמעותו להיות אדם בעל אינטילגציה רגשית גבוהה שחש את הזולת. לדעתי אגב, כותבים הם האנשים המדהימים והמרתקים ביותר שישנם. תענוג עבורי לעבוד עם כל מי שמגיע אליי. אני לא יודעת אם זה פשוט המזל שלי או שכולם פשוט מדהימים, אבל אני עובדת עם אנשים שהייתי רוצה להיות גם חברה שלהם, בלי קשר לרצון שלי לראות כבר את הסדרות שלהם על המסך.

אבל לפעמים תוך כדי כתיבה יש משבר וזה לא נובע מעצלנות. זה נובע ממשבר רגשי. מהצפה רגשית. אני כותבת לכם את זה פה בריש גלי, אם אתם מרגישים שהכתיבה מציפה אתכם ואתם נכנסים לדיכאון או כל דבר אחר שהוא יותר מסתם דבר חולף – לכו לטיפול.

זו עצה שקיבלתי בעצמי כשלמדתי תסריטאות וזו עצה שאמרו לי לתת כמורה לתסריטאות – כדי להיות תסריטאים טובים אתם צריכים להבין את נפש האדם, משמע להבין קצת פסיכולוגיה. אתם צריכים או ללמוד פסיכולוגיה או אולי גם להתנסות בעצמכם בטיפול פסיכולוגי. אתם צריכים להיות בעלי מודעות עצמית גבוהה וגם יש מצב שבתוך התהליך הזה של כתיבת יצירת המופת שלכם תצטרכו טיפול כי זה פשוט מציף רגשית מאוד.

בפרק האחרון של הפודקסט על הסדרה הסופרנוס, דיברתי על למה לדעתי טיפול כל כך נוכח בהמון סדרות, מוזמנים להקשיב, זה בחלק של עולם הסדרה.

בסדנת דצמבר שנפתחת שבוע הבא יש עוד 2 מקומות, אם אתם רוצים לקחת בה חלק ולפתח את הסדרה שלכם, תפסו את המקום מהר לפניי שיגמר, לפניי שיבוא פנתר, לפניי שיפול עליכם פסנתר ואז מה, תהיו כלואים בקונצרט אינסופי, תהיו מוזיקאים ולא תסריטאים. אני לא בטוחה מה יותר גרוע 🙂