סוף הוא תמיד התחלה חדשה

כל פעם שאני מסיימת סדנה נשבר לי קצת הלב. התמזל מזלי לפגוש נשמות יקרות, יוצרות, שמחכות להזדמנות להביא לעולם סיפורים שמדהימים אותי. שנוגעים לי בלב עמוק. שנותנות מילים לרגשות שלא ידעתי שיש בי.

אתמול הסתיימה בהצלחה ועם הרבה אוכל טעים בנדיבות המשתתפים סדנת ההמשך של פיתוח סדרות עפ"י שיטת האקורדיון במקום לשירה, חיפה.

עוד כמה חודשים לפניי שעברתי לחיפה ביקשתי מרותם להעביר סדנה באוקטובר ונסעתי במיוחד מפתח תקווה להיפגש.

אני לא מובכת להודות שהסדנה ומקום לשירה היו עוגן חשוב ויקר בחיים החדשים שלי בעיר. ברצון שלי ליזום וליצור ולהמשיך בפיתוח ולימוד השיטה.
לא מביך אותי להודות כמה חשובה העבודה עם יוצרים אחרים, במיוחד בתחילת דרכם התסריטאית.

הסדנה מוכיחה *לי* שוב ושוב שהשיטה עובדת. אדם בן 60, 50, 80 אפילו או צעירים בני 20, זה לא משנה מי היוצרים שמגיעים, בלי ניסיון או בוגרי בית ספר לקולנוע.

הם יוצאים עם סדרה אחרי שהיה להם רק רעיון. זה לוקח 8 שיעורים או 13 או לפעמים 4 אבל זה קורה וזה בזכותם ובזכות דרך ייחודית מאוד שיצרתי.
אני גאה מאוד בקרנית, עידו, בועז, אושרי, אריאלה, אלינור, יעל, סמדר ויצחק. בקור ובחום הם באו עם שיעורי בית וחיוך ושאלות וטענות ופיתחו סדרה על פי שיטת האקורדיון.

מודה שהפסקתי לספור מחזורים שחלפו, מודה שמספר האנשים ברשימת התפוצה הולך וגדל, אבל המקום שכל אחד ואחת תופסים בלב שלי נשאר.
אני אוהבת את היוצרים האלה, אני מאמינה בהם, איכפת לי מהם ואני ממשיכה באיזו דרך תמיד לדחוף עוד אפשרויות והזדמנויות עבורם.

כל פעם נראה שאין אור בקצה המנהרה, אבל צריך רק עוד קצת ללכת ואני מבקשת מהם תמיד לא לוותר. להמשיך לכתוב, למצוא את הדרך שלהם להוציא לאור, להביא למסך ולעיניים של כולם את נפלאות התבונה שלהם.

תודה לרותם ולמקום לשירה שנתנו בית לרעיונות המשוגעים שלי.
תודה לחיפה שהפכה למקום מגורים קבוע ותודה לעדי תשרי שהאמינה בעדי תשרי ובשיטת האקורדיון על אף ולמרות הכול.

אף אחד אף פעם לא יגיד לכם שאתם צודקים או שמה שאתם עושים הוא נכון, אבל אתם תדעו שזה חשוב, אתם תדעו שיש סיבה להמשיך ולעשות, אתם תמצאו את הדרך שלכם להיות מאושרים בלי אישור של אף אחד מלבדכם וזו המתנה הכי גדולה שיש.

יש לכם המון כוח. כוח להמציא. כוח לחלום. אל תתנו לכוח הזה להפוך לחולשה, מגיע לכם יותר.
אוהבת,
עדי.