איך נכנסים לתעשייה? איך מרוויחים מתסריטאות?

נובמבר 22, 2021

לאחרונה פונים אליי ושואלים אותי את השאלה הנצחית – איך להיכנס לתעשייה? אם יש לי עצות או שאני יכולה לספר איך אני נכנסתי לתעשייה. זו שאלה שהיא אגב מקבילה מאוד ל"איך מתפרנסים מתסריטאות" שזו שאלה שעניתי עליה בפוסט נפרד. לפחות את הטייק שלי על העניין.

אז קודם כל אני רוצה לענות על השאלה הזו באופן פומבי, ככה שכל מי ששואל אותי אני אוכל להפנות אותו לפוסט הזה (שכמובן יהיה גם בבלוג וגם בדף הפייסבוק) ושנית כל, אני רוצה לקצר לכם את כל מה שאני אכתוב במשפט – אין לי מושג על מה אתם מדברים. אין תעשייה – יש עשייה.

העשייה שלכם. אתם עובדים על פרויקט שהוא תסריט לסרט או הצעה לסדרה, אולי גם כתבתם קצת מהסדרה הזו ואתם מנסים למכור אותו. מה שאתם מנסים למכור זה לא את הסדרה או את התסריט, אלא את הרעיון ואת עצמכם ככותבים של אותו רעיון. אתם מנסים לקבל תקציב פיתוח.

תקציב פיתוח תקבלו מגוף שידור או קרן קולנוע, אולי כזוכים בפסטיבל, חממה, תחרות כלשהי, לעיתים יש מפיקים שמשלמים על פיתוח.

תקציב פיתוח מתחלק לשניים – מקבלים כספי פיתוח על מסמך מקוצר של עד חמישה עמודים ואז כותבים את הפרויקט במלואו – סדרה או סרט. ואז מגיע השלב השני – תקציב הפקה.

תקציב הפקה הוא משהו נפרד שלמען האמת כתסריטאית הוא לגמרי לא תחום המומחיות שלי, אבל בגדול זה אומר שיוצאים ומצלמים את הסדרה או הסרט שלכם. אחרי זה יש שידור והפצה ולפעמים מכירה של הפורמט של הסדרה או תרגום של הסרט, גם נושאים שאני לא בקיאה בהם, אבל ללא ספק הם דרך להתפרנס.

מה אני מנסה להגיד בכל זה? שכתבתי סדרה, שילמו לי על הכתיבה והפיתוח שלה, יש לי עוד סדרה בדרך שזכיתי במענק פיתוח מהוט בפיצ'ינג סדרות של פסטיבל חיפה. אלו שני פרויקטים נפרדים. זו עשייה שלי. לא היו פה קסמים ואין לי עצות מלבד אלו שאני מחלקת לכם חינם בצורה של פוסטים ופרקים לפודקסט וסרטונים.

עכשיו, תהליך פיתוח הוא עניין רציני. הוא עבודה. הוא עשייה. כמו שכבר כתבתי בעבר – פיתוח של סדרה זו לא עבודה של אדם אחד, זו עבודה של לפחות עורך תסריט ותסריטאי, כדי שהתסריטאי יקבל פרספקטיבה אם העולם שלו עובד, אם זה עובד, כדי שיהיה דיאלוג שמתוכו הסדרה הולכת ומתפתחת.

התהליך הזה מגולם בסדנה שאני מעבירה או במפגשים של ליווי ועריכה פרטנית. בקרוב נמשיך את אותה עבודת פיתוח בסדנת המשך בה נכתוב פיילוט ובייבל. עבודת ההמשך הזו היא משהו שאמורים לקבל עליו פיתוח מגוף שידור אבל, המציאות היא שמעטים מקבלים תקציב פיתוח ואני במצב היום שאני מעדיפה להמשיך ולפתח את הפרויקטים שלי כמה שיותר כדי להגביר את הסיכוי שיקבלו כסף ושותפים איכותיים ומה שנקרא PROOF OF CONCEPT, הנה זו אני, זו הכתיבה התסריטאית שלי, זה הדיאלוג, אלו הדמויות, זה העולם, זה עובד.

ואני עושה את זה לא בגלל הכסף. אני עושה את זה כי זו העבודה שלקחתי על עצמי כתסריטאית, כאימא של הילד הזה שההריון שלו לצערי יכול להימשך שנים והלידה מאוד כואבת.

לסיכום – אין איך להיכנס לתעשייה אלא דרך עשייה. העשייה היא עבודת הפיתוח. עבודת הפיתוח היא מורכבת ואינדיבדואלית. אני יכולה לתת לכם כלים ומסגרת וליווי אבל את הדרך שלכם תעשו בעצמכם ואף אחד לא יכול לעזור לכם להגיע למקום שאתם רוצים להגיע אליו! כל סדרה היא שונה, כל יוצר הוא שונה. אתם תגלו את הדרך בעצמכם. יש אינסוף סיפורי הצלחה, מה שמעניין אותי למען האמת זה הטעויות שבדרך.

ואם אתם רוצים לעבוד איתי, אתם מוזמנים – אני כנה מאוד, אני לא מתפשרת, אני מבטיחה שתמיד אגיד לכם את האמת אבל גם אשמור עליכם (מוזמנים לקרוא על זה עוד פה https://bit.ly/3FC0iFz)

ואני מבטיחה שהשיטה שיצרתי כל מטרתה היא לקצר עבורכם את הדרך ולדייק את העבודה שלכם. בסוף אתם הכותבים. אתם עושים את העבודה.

הסדנה של שיטת האקורדיון היא 8 שיעורים של שעתיים ל-6 משתתפים בלבד, כל שיעור הוא שיעור בו אתם לומדים ומקבלים כלים שנבנים זה על זה עד שאתם מפתחים את הקונספט שלכם מרעיון להצעה. הסדנאות אינן קבוצת תמיכה אלא מסגרת מקצועית ללמידה. אנחנו לא עוסקים בסדרות של אנשים אחרים שעה וחצי מהשיעור ואז חצי שעה בשלכם, אלא לומדים, מתרגלים ומתקדמים כל אחד עם הסדרה שלו בלי להעיק על הקבוצה. כמובן שיש מקום לדיון ושיתוף, אבל זה תלוי בכם כמה אתם רוצים לשתף וכמה אתם רוצים להשתתף.

הסדנה הקרובה נפתחת ב6.12.21 יום רביעי 20:00-22:00 ויש עוד שלושה מקומות בלבד. הסדנה הקרובה כוללת מלבד שיעורי הסדנה גם מפגש עריכה אחד על אחד איתי על הסדרה עד חודש מסיום הסדנה כדי שיהיה לכם מקום לדון בעוד טיוטה ועוד זמן לבד ומחשבה משותפת לפניי השליחה לגופי שידור ומפיקים. עוד פרטים פה באתר

מוזמנים להתייעץ איתי ולכתוב לי על ההתלבטויות, הניסיון והסדרות שאתם רוצים לפתח.

פיתוח סדרה; איזון עדין בין ללכת לאיבוד למציאת הדרך

נובמבר 16, 2021

אם כבר קראתם פוסט או שניים בבלוג הזה, אתם יודעים שאני כותבת הרבה על איך לא ללכת לאיבוד. כמה חשוב להשתמש בעמוד שדרה, תוכן עניינים, ראשי פרקים, איזו מפה בתהליך הפיתוח של הסדרה או התסריט לסרט שלכם.

אבל הפוסט הזה קצת שונה, הפוסט הזה דווקא דוחק בכם ללכת לאיבוד.

לפעמים חשוב ללכת לאיבוד. חשוב לדעת, מה מצית בכם את ההשראה, מה התנאים שאתם זקוקים להם כדי ליצור, כדי להיכנס לסטטוס בו אתם כותבים בכיף, ברגוע, בשמחה או בעצב. אבל כותבים, נכנסים לעשייה. נכנסים לעולם שלכם או יותר נכון לעולם של הסדרה שלכם.

בפוסט הקודם, הזכרתי פלייליסט – הסאונדטרק של הכתיבה שלכם, כיצד להשתמש במוזיקה שנוגעת בכם כדי לחזור לאותו רגש שעדיין אין לו מילים, אותו רגש שאתם מנסים לתמלל בסדרה שאתם כותבים, בסצנה, בדמות.

אבל לא מדובר רק במוזיקה. לפעמים זה גם נפח זמן. אם אין לכם למשל שעתיים – שלוש ברצף לכתוב, אולי לא כדאי להתחיל, כי זה לוקח זמן להתנתק ממשימות היום-יום ולחזור לזה. לוקח זמן לקרוא מה שכתבתם פעם אחרונה ולשכתב. להמציא משהו חדש. להיזכר מזה בדיוק שרציתם לכתוב.

כמה חשוב עבור כותב ותסריטאי בפרט, ללכת לאיבוד בשקט. בפרטיות.

כמה חשוב גם למצוא את הדרך חזרה.

תזכרו שאתם לא הדמויות, אתם כותבים על הדמויות. זה מבלבל לפעמים, מתעתע. אתם יכולים ללכת רחוק מדיי בתחקיר, בניסיון להרגיש כדי לגרום לעצמכם לכתוב, או שיהיה מספיק לכתוב והופ, פשוט הלכתם לאיבוד בתוך הדבר הזה בלי טקסט ראוי להגשה.

לא הצלחתם לכתוב טקסט שקורא שאינו אתם מסוגל להבין.

אז חשוב לדעת מה עוזר לכם ללכת לאיבוד, אבל לא לשכוח את הדרך חזרה לשביל. אל תשתמשו בפירורי לחם למשל, ציפורים יבואו ויאכלו אותם ופתאום תמצאו את עצמכם מלקקים בית מממתקים ואיזו מכשפה תכניס אתכם לכלוב ואז מה, הלך עליכם. אני אפילו לא זוכרת איך עמי ותמי יצאו משם.

אולי בסיפור המקור הם לא יצאו משם?

אני מציעה לכם את שיטת האקורדיון. ארבעת המרכיבים שיספקו מבנה גמיש, עמוד שדרה לאיזו מפלצת שאתם בונים.

אם אתם רוצים עוד פרטים, אתם יודעים איפה למצוא אותי ולא פחות חשוב, לשלוח מייל וליצור קשר עם הקונספט לסדרה שלכם כבר כתוב.

הקשר בין מוזיקה לכתיבה, פלייליסט כתיבה

נובמבר 8, 2021

תסריטאות טובה כמו כל אומנות טובה מבוססת על רגש. קודם כל רגש. קודם כל היצירה הזו שאתם רוצים ליצור מנסה להעביר רגש מאוד מסוים וספציפי.

ואני לא מדברת על "אהבה" או "עצב" או "פרידה" אלא על התחושה הזו שאין לה שם עדיין, על אירוע דרמטי בין הדמויות לבין הצופה, שצופה ומרגיש – הוא מבין על מה אתם כותבים. זה נוגע בו עמוק.

איך עושים את זה?

ובכן תסריטאות טובה היא משהו שנכתב עליו לא מעט. פה בבלוג, בספרים, בפודקסטים, בתסריטים עצמם כמובן. מניחה שראיתם וקראתם והרגשתם את הדבר הזה שאני מדברת עליו בעצמכם ולא, לא הייתם מגיעים לפוסט הזה.

התחושה הזו חמקמקה. אני חושבת שזה אולי הדבר הכי קשה בכתיבה. להמשיך ולהחזיק ברגש הזה עד שמצליחים להפוך אותו לתסריט, לרגע קולנועי או טלוויזיוני. עד שלוכדים את הפרפר הזה וממסמרים אותו למסגרת, סליחה על המטפורה הסדיסטית.

הדרך לשם לא פשוטה.

ויש לי עצה אחת בנושא – תבחרו שיר שילווה אתכם.

שיר שההקשבה לו מייצרת את אותו רגש שאתם מנסים ללכוד בכתיבה.

זה יעזור לכם להחזיר את הפוקוס אחרי הפסקות ארוכות. זה יעזור לכם לשוב ולהיזכר למה יצאתם למסע הזה של הכתיבה.

ואולי יום יבוא ואותה מנגינה תהיה פס הקול של הסדרה או של הסרט שאתם כותבים.

ואולי הדמות שלכם תשיר או תצטט שורה מהשיר.

מזה השיר הזה?

ולמה דווקא הוא גורם לכם להרגיש ככה?

התשובות לשאלות הללו יכולות מאוד להיות ההתחלה של הצהרת הכוונות שלכם.

מוזמנים להיעזר בי כדי להשלים את ההצעה כולה, סדנה חדשה בפתח ועוד הרבה הפתעות אקורדיוניסטיות שוות.

איך מחליטים כמה פרקים יש בסדרה?

נובמבר 3, 2021

ההחלטה על כמה פרקים יש בסדרה זו החלטה מאוחרת יחסית בפיתוח סדרה. זה לא מסוג הדברים שנעשה על ההתחלה. כן חשוב שנחליט על ז'אנר – אם זו קומדיה, דרמה, אם זו סדרת אנימציה, ילדים, אם זו סדרת מתח? כי זה בהחלט קשור לרכיבים הבסיסיים שעליו עומד המבנה הדרמטי כולו.

הז'אנר קשור למנגנון הסדרתי שזה הרכיב הראשון על פי שיטת האקורדיון. ההחלטה הראשונה שניקח יחד עם הערכים ההופכיים והשאלה הדרמטית.

כמות הפרקים קשורה לז'אנר. טלנובלה או סדרה יומית מכילה הרבה מאוד פרקים פר עונה (20- 40 בדרמה יומית לילדים ונוער), בסדרת דרמה למשל יהיו בין 6-10 פרקים, גם אורך הפרקים משתנה על פי הז'אנר. בסדרות דרמה הפרקים הם בדרך כלל ארוכים יותר (לפעמים קרוב לשעה) ובסדרות קומיות הפרקים קצרים בין 20-30 דקות.

בכל מקרה, על כמות הפרקים נחליט קודם כל אחרי שהחלטנו איזה ז'אנר הסדרה שלנו ואחרי שפיתחנו לפחות קצת את המהלך והארק של הדמויות (הרכיב השני עפ"י שיטת האקורדיון).

למה? כדי להבין מה נפח העלילתי של הסיפור שאנחנו רוצים לספר וכמה הוא יכול להתרחב עוד.

לדוגמא – בסדרת דרמה יומית מלכתחילה יש הרבה דמויות כדי שיהיו הרבה עלילות שיחזיקו כל כך הרבה פרקים – 120 לדוגמא שמתפרסים על כמה עונות.

מאידך, יכול להיות שנבין במהלך הכתיבה שהסדרה שלנו היא מיני סדרה והסיפור שלה שלם וסגור, מסופר בארבעה פרקים של שעה וזהו.

יכול להיות שנבין כבר במהלך הפיתוח כמה עונות יש לנו בסדרה או שנעשה איזו חלוקה כללית, למשל נבין שהעונה הראשונה מסתיימת בלידה של הזוג שהתחתן בתחילת הסדרה והעונה השנייה תעסוק בגידול הילד ואיך הוא משפיע על חיי הנישואין שלהם.

בדוגמא הזו יש לנו חלוקה לתקופת הירח דבש אחרי החתונה והקשיים שחוו הזוג בעת הניסיונות להרות. העונה הראשונה מסתיימת באיזה הפי אנדינג שהם סוף סוף בהריון אבל ההריון כבר משפיע על הזוגיות שלהם בהשלכות המקצועיות שהאישה צריכה לעשות למשל או במחיר הפיזי שההריון גובה ממנה.

על ידי חלוקה כזו, אנחנו יכולים לעשות תת חלוקה – פרק בו הם מתווכחים מתי יכנסו להריון, אולי הם רוצים לטייל קודם בעולם, פרק שהם חווים הפלה טבעית ועוד ועוד.

מספר הפרקים בעת הפיתוח הוא משוער, גם אורך הפרקים. אבל, אם אתם רוצים להיות רציניים בהגשת ההצעה לסדרה, מומלץ שתכתבו תחת שם הסדרה ושם היוצר גם איזה ז'אנר הסדרה שלכם, כמה פרקים יש בה ומה אורך הפרקים.

זה נותן למפיקים והגוף המשדר משהו להיאחז בו בזמן שהם קוראים את ההצעה ולהבין האם העלילה שכתבתם מתאימה למסגרת שבחרתם בה.

בסדנה אני מדברת על הנושא הזה אבל ממליצה לא להיצמד יותר מדיי לחלוקות לפניי שיש מה לחלק (כלומר, קודם יש לפתח את הסדרה :)) מי שיש לו כבר סדרה דיי מפותחת, יכול להצטרף לסדנת המתקדמים שנפתחת בקרוב או לעבודה אחד על אחד.

אם יש לכם שאלות ספציפיות בנושא מוזמנים לכתוב לי, אשמח גם לשמוע אם יש נושאים אחרים שהייתם רוצים שאתמקד בהם בפוסט הבא.

איך מתפרנסים מכתיבה? כמה מרוויחים מתסריטאות?

אוקטובר 27, 2021

אתמול השתתפתי במפגש תסריטאים (מתחילים/ צעירים) שמתעניינים להצטרף לאיגוד, מטרת המפגש היה לאפשר לתסריטאים שסיימו עכשיו לימודים להציף שאלות ובאופן לא מפתיע, השאלה המרכזית שנידונה בואריציות שונות הייתה – איך מתפרנסים מזה? איך אנחנו לוקחים את הרעיונות, הטקסטים, התסריטים, ההצעות והופכים אותם מתחביב למקצוע? והיו תשובות טובות לכולם, נדב בן סימון נתן נאום מוטיבציה נהדר, גם מאור גילרמן, שירה ברוך, ליאום תמם. הם הפיחו מוטיבציה גם בי, שמתמודדת עם הסיפור הזה כל פעם מחדש – אבל, מעבר לכל התשובות הטובות, אני רוצה להציע שיר – לא שלי, שיר ששר FATHER JOHN MISTY –  "Everything is Free" .

מישהו עלה על השיטה הוא אומר, אנחנו נעבוד בזה בכל מקרה, גם אם לא נקבל על זה כסף.

 שמעתי את השיר הזה לפניי כמה ימ­ים ומאז הוא הפך להמנון שלי. דרך אגב, זה התשלום האמתי של אומנות בעיניי, שיצירה שלך מדובבת את הרגשות של אנשים אחרים, שאולי אין להם מילים להסביר אותה בדיוק.

על כתיבה אין תשלום, לא אמתי. לא באמת. זה לא מקצוע במובן הזה שאני עובדת בזה, ניסיתי לייצר לעצמי משמעת כתיבה במשך זמן מה, זה אף פעם לא עבד. אני לא אדם ממושמע, בשום דבר. המילה הראשונה שלי בערך הייתה "לא רוצה", אבל כל בוקר כשאני קמה, אני בשיר. כל לילה כשאני הולכת לישון, אני בסצנה. אין כוס טיפים שאפשר לאסוף אחרי שעות על שעות מול המסך, אולי כמה לייקים. זה בהחלט לא משלם את הדלק.

והעצות הנהדרות שעלו אתמול – ביניהן לצאת ולצלם בעצמך ולעלות לרשת, זה מעניין, כי זה מה שאנחנו עושים כל הזמן – בחינם. מזינים את הרשת. גם השיר של ג'ון, אם ישמע מיליוני פעמים, בקושי יכניס לו כסף –  $0.0084 על כל השמעה.

אנחנו עושים את זה בחינם, אנחנו נמשיך לעשות את זה בחינם, כל מה שעשיתי אי פעם, אני חייבת למסור את זה ככה. מישהו עלה על השיטה, שאנחנו נעשה את זה בכל מקרה, גם אם לא נקבל על זה כסף. אין לנו בעיה לעבוד קשה – זה עבור מי אנחנו עובדים.

ולשמחתי, כרגע, עובדת בשביל עצמי. אז חלון עם כמה ענני גשם, מוזיקה טובה, כמה לייקים. מצליחים לייצר חיוך וזה אולי יותר ממה שאי פעם קיבלתי בדיי ג'וב.

סדנת תסריטאות או לימודים אקדמאים? מה הדרך הכי טובה ללמוד תסריטאות?

אוקטובר 27, 2021

שאלה טובה ותלויה מאוד במי ששואל. יצא לי לחשוב עליה לא מעט בתור בוגרת בעצמי של מסלול תסריטאות בחוג לקולנוע של האוניברסיטה וגם עקב התלבטויות של נרשמים.

מאוד נהניתי מהלימודים האקדמאים שלי ולא הייתי משנה דבר. השאלה היא מה אתם מחפשים?

לפתח פרויקט ספציפי, לקבל כלים ומסגרת אחרי שכבר סיימתם ללמוד?

או שאולי אתם רוצים להשקיע 3-4 שנים בלימודים אקדמיים כולל הצד התיאורטי של לימודי הקולנוע, להוציא תואר, להתנסות גם בבימוי, הפקה, עריכה ותאורה.

החיים הסטודנטיאליים של סטודנטים לקולנוע הם מרגשים כמו רכבת הרים. במיוחד אם אתם עושים סרט גמר שרץ בפסטיבלים אחר כך, עובדים גם בסטים של התעשייה.

הלימודים האקדמאים מאפשרים לכם לייצר גוף עבודות, מפגש עם מורים ויוצרים שונים, לייצר קשר חזק עם קולגות.

רבים מפחדים שאלו יהיו הלימודים האקדמאיים שלהם בגלל הקושי להתפרנס, לעיתים זו הסיבה שאדם יבחר לא ללמוד במוסד מוכר אלא לקחת סדנה. לעשות את זה על הדרך.

סדנה ולימודים אקדמאיים אינם נוגדים זה את זה.

הם יכולים להיות המשכים זה של זה.

אפשר גם לא ללמוד במסגרת כלשהי וללמוד מכל הפוסטים והסרטונים והספרים והתסריטים שקיימים ברשת. הכול תלוי מי אתם ומה דרך הלמידה שלכם.

מתוך המחשבה הזו שיטת האקורדיון היא סדנה תמציתית מאוד שנותנת לכם ב-8 שיעורים בלבד את השיטה ואת המסגרת ואת המשוב.

אנחנו לא מבזבזים זמן בשיעור על דיון ועריכה של הסדרות של אחרים. אלא בנטו עבודה. אני רוצה להאיץ עבורכם את תהליך הכתיבה ולעזור לכם לדייק את הפרויקט שלכם בכמה שפחות זמן וכמה שפחות כסף.

חשוב לי גם שתיקחו את הכלים שאני נותנת בסדנה, הכלים שאתם מתרגלים ומקבלים עליהם משוב ודפי עבודה ותמשיכו ותשמשו בהם. זו אחת מהמוטיבציות שלי ליצירת הפודקסט.

זו לא בושה הצורך הזה במסגרת, כולם זקוקים למסגרת, כולנו לומדים דברים חדשים כל הזמן, בין אם זו סדרת הביכורים שלכם או שעבדתם כבר עשרים שנה בתעשייה.

לכל התלבטות, צרו איתי קשר.

סדנת המשך לשיטת האקורדיון כתיבת פיילוט ופיתוח בייבל

אוקטובר 26, 2021

שיטת האקורדיון ואני חוגגים 40 יוצרים שהשתתפו במחזורים השונים של הסדנה, מהמחזור הראשון עד המחזור הנוכחי. מהסדנה הראשונה דרך האיגוד שהתחילה בשיא הגל הראשון של הקורונה ומאז הקצב רק הלך והתגבר.

התיאוריה שפיתחתי, שיטת האקורדיון, היא תיאוריה חיה שאני ממשיכה לפתח ולנתח באמצעותה, סדרות מוכרות בפודקסט "ניתוח סדרות על פי שיטת האקורדיון". בפודקסט יש כרגע 20 פרקים! כל פרק עד רבע שעה. ביניהם סדרות דרמה, דוקו, מתח, אנימציה, ילדים וקומדיה. היד עוד נטויה, אני מחפשת ומוצאת את הדפוסים החוזרים בסדרות מצליחות, כדי להפוך אותם לכלי עבודה, עבורנו, היוצרים שרוצים לכתוב את ההצלחות הבאות.

(מאיצה בכם לשלוח לי המלצות אם אתם נתקלים בסדרה ששווה פרק)

כמובן שכפי שאתם מכירים אותי, חשוב לי גם התכל'ס, כמה שיותר מהר להגיע לעיקר, להדק ולמצוא את החוליות בעמוד השדרה שיהווה עבורנו סוג של מגדלור, כל פעם שאנחנו הולכים לאיבוד בפיתוח.

אני שמחה לבשר שפיתחתי סדנת המשך, 6 מפגשים שמלווים תהליך פיתוח של בייבל וכתיבת פרק פיילוט, אבל כמובן לא רק – נעסוק גם בדיאלוג, בניית סצנה לסדרה, תמה, ארקים של דמויות, דמויות הופכיות שממשיכות את הקו של הערכים ההופכיים ופיץ'. סדנת ההמשך תהיה פתוחה למספר מצומצם של משתתפים (במידה ויהיה ביקוש יפתחו שתי קבוצות במקביל) והיא תימשך 6 חודשים.

זה פרק הזמן שאני מאמינה שאפשר לפתח בייבל של עד 15 עמודים ולכתוב פרק פיילוט טוב מספיק להגשה.

סדנת ההמשך בשונה מסדנת הבסיס של שיטת האקורדיון תשלב בין שיעורים קבוצתיים בהם נלמד כלים שיקדמו את עבודת הפיתוח שלנו שלב אחר שלב, אבל גם תכלול מפגשי עריכה אחד על אחד אישיים עבור כל אחד ביום קבוע ובשעה קבועה. כך שניפגש פעמיים בחודש – פעם לשיעור קבוצתי בזום ופעם למפגש עריכת תסריט.

למשתתפים יהיו דדליינים והם יהיו חייבים לעמוד בהם ולהגיש בזמן כדי להבטיח את ההתקדמות, כמובן שלא חובה להגיש מסמכים מושלמים, רק טיוטות 🙂 הטיוטות הן חיינו.

בסוף הסדנה נציג את הסדרות בפניי מפיקים בפיץ', לקראתו נעבוד ביחד, גם על מבנה של פיץ' יש לי תיאוריה ומבנה שכולל את המרכיבים של השיטה.

הפרטים היבשים כולם:

  • סדנת ההמשך נפתחת ביום שני ה – 6.12.21 בשעה 20:30-22:00 יחד עם הנר השמיני של חנוכה
  • 6 מפגשים ביום השני הראשון של החודש, משמע תאריכי המפגשים הם:
  • 6 מפגשי עריכת תסריט אחד על אחד שכוללים משוב ופגישה קבועה של 30 דקות, בזום, הפגישות יתקיימו בימי שני או רביעי שבוע לפניי המפגש הקבוצתי הבא, בזמן קבוע שנוח לכל הצדדים.
  • מחיר 2,625 לסדנה כולה, כולל המפגשים אחד על אחד.
  • מחיר בהנחה – 2,500 למי שירשם בשבועיים הקרובים משמע עד ה-2.11.21
  • ניתן לחלק לשני תשלומים, כמו בסדנת ההמשך, אחד לפניי תחילת הסדנה ושני באמצע (אחרי מפגש שלישי)
  • הרשמה תלויה בשליחת הצעה 3-5 עמודים כולל הצהרת כוונות ועוד דף עם מרכיבי שיטת האקורדיון

יכול להיות שאאפשר הרשמה של יוצרים שעבדו איתי אחד על אחד או שיש להם ניסיון מספיק כדי להירתם למשימה ונעשה את המיפוי על פי המרכיבים במפגש נפרד. בכל מקרה, אשוחח עם כל מי שירצה באופן אישי.

מוזמנים לכתוב לי שאלות ובקשות באופן פרטני.

המטרה שלי היא נטו תהליך פיתוח מסודר ומעוגן בכלים שתוכלו לשוב ולהשתמש בהם בעתיד.

במהלך המפגשים נצפה בדוגמאות ונראה הלכה למעשה כיצד שיטת האקורדיון משמשת עמוד שדרה גמיש לאורך תהליך הפיתוח כולו.

מתרגשת לכתוב את הפוסט הזה, חיכיתי לפתוח את סדנת ההמשך הרבה זמן.

שיהיה לכם המשך שבוע מעולה ומי ייתן והמסגרת הזו תעזור לכל אחת מהסדרות שלכם לקרום בשר, עור, גידים ואור מאינסוף מסכים.

חופשת כתיבה או איך לשמור על משמעת ושגרת כתיבה

אוקטובר 19, 2021

אני כותבת מהרגע שלמדתי לכתוב, משמע גיל חמש וחצי ככה ואני מאמינה שהייתי מתחילה קודם אם היה אפשרי כי הדמיון שלי תמיד היה חזק יותר מתפיסתי במציאות. כיום יש לי ילד שעוד מעט יהיה בן ארבע ואחד הדברים המרכזיים שאומרים עליו זה שהוא חולמני ואני חושבת, מה בדיוק ציפיתי שיהיה לי – ילד לא חולמני? ברור שהוא חולמני ומאוהב בספרים וסיפורים ומרגיש שהם חיים וקיימים אם לא כאן ועכשיו אז באיזה כוכב בשמיים, שזו אחד לאחד מחשבה שהייתה לי גם כילדה.

ועל כן הקושי לכתוב כל כך מרגיז אותי. איך זה יכול להיות שקשה לכתוב? איך יכול להיות שדווקא אני שמגדירה את עצמי ככותבת בראש ובראשונה, שהחלטתי שזה המקצוע שלי אחרי הרבה מאוד מאבקים וקושי, שעדיין קיים. איך יכול להיות שאני מגדירה לעצמי זמן לכתוב וזה עדיין קשה כל כך להיכנס לזה? לבצע את משימת הכתיבה, להגיע לתוצאות?

גם אחרי שפיתחתי את שיטת האקורדיון וכתבתי סדרה שהצליחה כל כך, לזכות בפרסים ולגעת במבקרים וצופים ממדינות שונות ותפקידים שונים. עדיין, גם אם יש לי רעיון שכבר פיתחתי, שאני כבר עובדת עליו שנים. עדיין הכתיבה קשה. זה לא זורם כמו איזו נביעת מעיין, לפעמים כן. אבל לרוב לא.

התשובה לכך – כולם אומרים, היא שגרת כתיבה. תכתבי כל יום שעתיים. תגדירי זמן ומקום, תגדירי מטרות ודד ליין ויעדים. במאית מקסימה שאני בקשר איתה אפילו אמרה לי תצייני תאריך שבו את יוצאת לצילומים, כי התסריט אף פעם לא יהיה מושלם.

והם צודקים, אני יודעת שהם צודקים. אני מגדירה לעצמי שעות ודד ליינים. אני נעזרת בתאריכי הגשה לגופי שידור, תחרויות, קרנות וחממות. בעבר הייתה בי תקווה בוערת לזכות בהכול, בכל תקציבי הפיתוח, לזכות בכל התחרויות וכל תשובה שלילית הייתה מפילה אותי חזק מאוד.

היום אני מבינה יותר ויותר שהזכייה, התמורה לאגרה האמיתית זה פשוט להתקדם בכתיבה. לייצר דראפט חדש. להצליח לבטא בכתב את העולם והדמויות והסיפור שמשתוללים בתוכי לפעמים שנים, חודרים לי לחלומות, למחשבות, חיים באופן ממשי כל כך שקשה לי להתרכז במציאות שלי.

ברגע שאצליח ליישב את העלילה בתוך מבנה מסודר, ברגע שאגיע למצב שהאדם שקורא את התסריט או הצעה – מבין על מה אני חושבת, ברגע שאצליח להוציא את הפנים אל החוץ, ארגיש שקיבלתי את השכר שלי, על העבודה הקשה הבלתי נגמרת של הכתיבה. שכר על הקושי והתסכול האינסופי על המקצוע שבחרתי. או שבחר בי. אני כבר לא יודעת איך הדבר הזה קרה, הפסקתי להאשים את עצמי 🙂

ובנוגע לשגרת כתיבה, כולם צודקים, אתם צריכים לקום בחמש לפנות בוקר או ארבע לפנות בוקר כמו עמוס עוז שעושה הליכה או שחייה ואז יושב עד הצהריים לכתוב. אתם צריכים לכתוב כל לילה. כל יום שעתיים. שלוש פעמים בשבוע באופן קבוע או לפחות יום או יומיים קבועים. אבל החיים שלכם גועשים והזמן שלכם גועש ואתם עובדים ואולי יש לכם ילדים והמון הפרעות אחרות וכשאתם מתיישבים לכתוב תסריט אולי אתם כותבים סיפור קצר במקום או שיר, כמו שקורה גם לי. אולי כל הזמן מתבזבז על לסדר את המחשבות ובסוף רק קראתם או שכתבם מה שכבר כתבתם ולא הצלחתם לייצר משהו חדש.

לכן חופשת כתיבה היא פתרון.

נכון זה עולה הרבה וזה דורש התפנות, אבל לאנשים שצריכים זמן רצוף ומנותק מהפרעות או למי שרוצה לייצר עבורו לחץ מאוד גדול לייצר משהו חדש ומוכן לצאת למסע הזה, אני ממליצה בחום על הפתרון הזה.

תגדירו יעדים, תגדירו דד ליין ותהיו סלחניים כלפיי עצמכם אם הדרך ארוכה וצריך ללכת בה שוב ושוב עד שמגיעים לאינשהו.

תהליך הפיתוח הוא מסע.

ואם אתם מחפשים מסגרת או ליווי לפרויקט שלכם, אשמח לעזור. לפעמים רק לשוחח שובר את כל המחסומים.

איך לקבל ביקורת כך שתועיל לסדרה / תסריט ואיך לזהות ביקורת לא עניינית ורעילה

אוקטובר 11, 2021

כיוצרים אנחנו חייבים ביקורת כדי להתקדם. אין שום סיכוי שנצליח לשפוט את הכתיבה שלנו באופן אובייקטיבי ונצליח לזהות מה לא עובד בלי נקודת מבט אחרת, שאינה שלנו.

אבל, ביקורת יכולה להוריד אותנו, יכולה לבאס, יכולה לגרום לנו אפילו לנטוש את הפרויקט שלפניי רגע כתבנו בתשוקה רבה או לפעמים במקרים קשים גם לגרום לנו להפסיק לכתוב לחלוטין, להפסיק ליצור ולסתום את הגולל על הפרק הזה בחיינו.

ביקורת יכולה להיות מכאיבה מאוד, גם אם האדם שנותן לנו אותה מתכוון רק לטוב.

הלוואי וכולנו יכולנו לכתוב מושלם בטיוטה הראשונה.

אבל כפי שאתם בטח יודעים, כתיבה היא שכתוב! ואיך נשכתב אם אנחנו לא פתוחים לקבלת ביקורת? מאידך, איך נגן על עצמינו מביקורת רעילה שתקטע את תהליך הפיתוח שלנו עוד לפניי שהספקנו לצמוח?

הנה כמה הנחיות:

  1. ביקורת צריכה להיות עניינית, קשורה למבנה ולהיות מנוסחת באופן מקצועי וברור. נכון, כתיבה היא ביטוי רגשי, אבל רגשות נטו לא יכולים להיות הקו המנחה לביקורת. "משהו לא מרגיש לי נכון", "אני לא מרגיש את הדמויות" – כל ניסוח שמשתמש בכלי לא מדיד ולא ברור כמו תחושה ורגש כדי להגיד לנו שמשהו לא עובד, לא מסייע לנו להתקדם עם הכתיבה ולהתקדם לטיוטה הבאה. ביקורת צריכה להשתמש במונחים הדרמטיים המוכרים לנו – אירוע מחולל, דמות עגולה, דמות שטוחה, קונפליקט, רצון, מעצור, מהלך שינוי… והיא גם צריכה לפרט איך לדעתה ניתן לפתור את הבעיות שהיא מזהה בתסריט או הצעה לסדרה או לפחות לתת ניסיון לפתרון.
  2. אסור לביקורת להיות אישית כלפיי הכותב. הביקורת צריכה לעסוק בטקסט ובטקסט נטו. להניח הנחות על היוצר של הסדרה או להשתמש בידע שיש לנו על הרקע שלו או שלה, בין אם מדובר בהנחה מגדרית, אתנית או שמבוססת על מראית עין יכולה לפגוע ביוצר באופן אישי. בנוסף, זה אומר לנו שמי שנותן לנו את הביקורת לא מתייחס לטקסט כעומד בפניי עצמו אלא מתייחס ליוצר והיוצר אינו הטקסט, גם אם כתב אותו. גם לכם אני ממליצה ליצור הפרדה ביניכם לבין הטקסט כפי שכתבתי בעבר בפוסט – ממה להיזהר כשהופכים סיפור אוטוביוגרפי לסדרה.
  3. המבקר יכול להדגים ולהשתמש בניסיון האישי או ביצירתיות משלו כדי לתת פתרונות, אך זה לא צריך להיות הבסיס לביקורת והביקורת כולה. משמע, הביקורת צריכה לעסוק בסיפור שלכם ולהתייחס למבנה שאתם יצרתם, לדמויות שלכם, למסע שאתם בניתם ולא לבנות אלטרנטיבה חלופית לגמרי שמבטלת את כל העבודה שעשיתם מבלי להתייחס אליה.
  4. ביקורת לא צריכה להציף! נסו לקחת הערה אחת מרכזית ועוד שתיים משניות מתוך הביקורת ולא להיכנס למצב שאתם מוצפים ולא מסוגלים לגעת בטקסט שלכם לאחר קבלת הביקורת. בררו ביניכם לבין עצמכם למה אתם מתחברים, איזו ביקורת לוחצת על הנקודות הכי בוערות שלכם, משהו שידעתם שלא עובד ועכשיו אתם יודעים למה ואיך לפתור אותו. תצרו הדרגה בעבודה שלכם וסדר עדיפויות.

ועוד הערה אחרונה – כשאתם מגישים הצעה או תקציר או תסריט לפיתוח שימו לב שמגיע לכם לקבל פידבק בכתב מהלקטורים. אל תוותרו על הזכות הזו ובקשו את הפידבק מהקרנות.

אחת הסיבות המרכזיות שפיתחתי את שיטת האקורדיון הייתה כי הרגשתי שחסר לי מבנה מפתח לפיתוח סדרה ואני משתמשת בכלים של השיטה וגם בתיאוריות הקלאסיות של תסריטאות כדי לתת ביקורת ולעזור ליוצרים להתקדם עם הפרויקטים שלהם. אם אתם מרגישים צורך בעין מקצועית, מוזמנים לקרוא על האני מאמין שלי בליווי ועריכת תסריט וליצור קשר.

הדרך המשונה להצלחה

אוקטובר 3, 2021

למי מכם שהיה בפורטלנד (אני לא הייתי אבל בנזוגי לחיים היה), יש שמועה שהטאגליין של העיר היא keep portland wierd ויחד עם יום שני הבא עלינו לטובה אני רוצה להוסיף טאגליין לפיתוח סדרות – keep writing weird, כי לכל אחד יש את הדרך שלו לכתוב ולפתח ולהתפתח.

ואני יודעת שיש המון אפשרויות "ללמוד מאחרים", סדנאות וקורסים וכיתות אומן וקליפים ביוטיוב ופודקסטים (שזה נהדר וחשוב ואני בעד זה) אבל! אני גם מרגישה שאפשר בעיקר להתמלא בהשראה מכל המפגשים האלה והדרך להצלחה של מישהו אחר, רוב הסיכויים, לא תהיה הדרך שלך.

פעם ישבתי באיגוד, במפגש חדר הכותבים החודשי (יוזמה שהתחלתי מזמן, מזמן והמשיכו יפה וטוב בלעדיי) וסיפרתי בפרטי פרטים איך מכרתי את הסדרה שלי לבלקפילס. תוך כדי הסיפור, הבנתי שהדרך שלי כל כך פתלתלה ומשונה שבסוף הדבר היחיד שאפשר לקחת מזה זה משפטים שחוקים כמו – אל תוותר או את אף פעם לא יודעת מאיפה תבוא ההזדמנות שלך או הכי חשוב למצוא את השותפים הנכונים… אז כתיבה היא מוזרה, הצלחות בכתיבה הם עניין לא צפוי, אז כדאי ליהנות מדרך ולמצוא איך לא לעבור אותה לבד.


כדאי קצת ללכת לאיבוד אבל אם בכל זאת אתם רוצים מסגרת, כלים ושיטת עבודה לפיתוח סדרות, אתם מוזמנים לסדנה.

אני בכוונה מעבירה את השיטה בסדנה כדי לאפשר ליוצרים לעבור דרך ולכתוב בהדרגה, אם אין מסלול – קשה להמריא.


לבקשת הקהל הסדנה הקרובה כנראה תהיה רק בזום, אבל אני כנראה בכל זאת אגיע לתל אביב בימי רביעי לאיגוד. אם אתם רוצים לקפוץ על הכרכרה לפניי שהיא נוסעת אל תפספסו את ההזדמנות! אין לדעת מתי תיפתח עוד סדנה.

פיץ' או איך לספר על הסדרה שלכם למפיק או זר ברחוב

ספטמבר 29, 2021

לשמחתי, זכיתי בפיצ'ינג סדרות של פסטיבל חיפה שהתקיים ממש עכשיו בחול המועד סוכות (2021). התחרות הייתה בפניי שופטים בינלאומיים ביניהם התסריטאי של עשר אחוז, המפיק של החטא (שעשיתי עליו פרק לפודקסט) וThe End of the Fucking World, מפיקים מARTE ו-Wild Bunch.

ההכנה לפיץ' וחוויית הפיץ' עצמו שהייתי צריכה לשלוח מוקלט, גרם לי לחשוב מחדש על איך עושים פיץ' בכלל, האם יש דרך נכונה? אני מאמינה גדולה בשימוש בפיץ' כסוג של מסננת עבור הסדרה שלנו בתהליך הפיתוח, נושא שכתבתי עליו בפוסט אחר. אבל, כשמדובר בפיץ' שעיקרו מכירה של הסדרה שלכם, זכייה בתקציב פיתוח ובתחרות בפסטיבל, יש פה עניין שהוא מעבר לתרגול. אתם רוצים לנצח.

הבעיה היא, שהרצון למכור משהו כשהוא גדול יותר מהרצון לספר סיפור או מסיפור שמפותח כהלכה, יכול להיות הסיבה לכישלון ולא גורם להצלחה. בסופו של דבר, כל פרויקט הוא אינדיבידואלי, לכל סיפור יש את החוזקות שלו. את הדרכים הייחודיות שלו שעליהן צריך לתת דגש.

לא מאמינה שיש נוסחה אחת עבור כל הסדרות.

עם זאת, יש מבנה שניתן להשתמש בו ואני שמחה לחלוק אותו איתכם: התחילו מהסיפור האישי שלכם, אבל אל תתעמקו ותרחיבו יותר מדיי. זה לא צריך להיות העיקר, העיקר הוא הסיפור של הסדרה.

אחרי הסיפור האישי, הגיעו לנקודת הפתיחה של הסדרה, משמע האירוע המחולל, תנו רגע שמביא גם את הטון והאווירה והדמויות הייחודיות שלכם. מדובר בסצנת מפתח, גם פה אל תאריכו יותר מדיי, אבל הדוגמא הזו חשובה, זה מה שיזכרו בסופו של דבר.

המשיכו לתוך תהליך השינוי כשאתם מדגישים את המנגנון הסדרתי, מה קורה בכל פרק של הסדרה, מה אנחנו הולכים לראות – תיאור תמציתי שלא יורד לפרטים.

סיימו בשאלה הדרמטית של הסדרה, חברו חזרה את הדמות לערכים ההופכיים ולתנועת "המטוטלת" ביניהם. הסדרה שואלת שאלה, אתם יכולים להציע תשובה, אך גם התשובה היא לא חד משמעית.

ספרו על הסדרה שלכם כמו שהייתם מספרים סיפור לילד לפניי השינה. הוא רוצה לשמוע מה קורה, הוא רוצה שיהיה בזה טוב ורע, הוא רוצה שהסיפור יזרע בו רצון לחקור את העולם הזה שנגלה בפניו אבל גם שירגיש מספיק שלם וברור כדי שניתן יהיה לאחוז בו היטב ולדמיין אותו.

ובעיקר, תאהבו ותתלהבו מהסדרה שלכם.

ואם אתם מחפשים בית ומסגרת לפיתוח הסדרה שאתם כותבים ואם יש לכם סימני שאלה בנוגע לתהליך ולאיך בכלל עושים את זה או המושגים שאני כותבת פה… מוזמנים ליצור קשר ולהצטרף לסדנה או ליווי או סתם להתייעץ.

איך שיטת האקורדיון לא יכולה לעזור

ספטמבר 20, 2021

הרבה מהפוסטים פה עוסקים במה אפשר לעשות, מה אפשר ללמוד, מה אני מציעה במסגרת שיטת האקורדיון, אבל חשוב לי להקדיש לפחות פוסט אחד למה אני לא עושה:

1. אני לא כותבת עבורכם את ההצעות לסדרות, גם לא משכתבת טקסטים קיימים. חשוב לי לתת את הכלים, את הניתוח, את ההצעות למה לעשות, אבל את עבודת הכתיבה אתם עושים. אני אוהבת לעבוד עם יוצרים וכותבים, אבל לא לכתוב במקומם.

2. אני לא אומרת לכם אילו בחירות לעשות עבור הסדרה שלכם, העלילה או הדמויות או לאן לקחת את זה. אני מאמינה שכל יוצר צריך לעשות את ההחלטות עבור עצמו.

3. אני לא מוכרת לכם חלומות ותקוות שווא. להצליח למכור סדרה זו עבודה קשה, מאוד מאוד קשה. הצעה טובה לא תמיד תספיק, צריך חבילה שלמה ולחפש הזדמנויות כל הזמן, לא תמיד רק במקומות שנמצאים על פניי השטח.

העבודה בסדנה ובליווי אישי היא עבודת פיתוח המטרה היא שתצאו עם המסמכים הטובים ביותר שאתם יכולים להגיע אליהם לפניי שאתם יוצרים קשר עם גופי שידור, מפיקים ושותפים אחרים. לפעמים אלו יהיו רק הכלים שתקבלו, הכוונה ודרך. בסוף את הצעידה בדרך וההתמדה תאלצו לעשות בעצמכם. זה לא אומר שאתם נשארים שם לבד, אני תמיד זמינה ליצירת קשר ועצות. אוהבת גם לחגוג איתכם.

בכל דרך שתלכו, מאחלת המון בהצלחה. כל פרויקט חדש שיוצא לאוויר העולם זה הישג יוצא מגדר הרגיל, גם אם זה רק הרעיון שהיה כלוא בלב שלכם ועכשיו הוא על הדף.

מחפשים מסגרת לגרום לזה לקרות? מוזמנים ליצור קשר

שיטות לשיוף ההצעה לסדרה שלך

ספטמבר 13, 2021

כשאני תקועה עם הכתיבה אני יוצאת לטייל או מתחילה לבשל. להיכנס לאוטו ולהתחיל לנסוע ליעד מוגדר או לחתוך ירקות, לטגן, לשים את המכסה ולתת לזה להתבשל מייצר סיפוק מיידי ומרגיע. הרבה נכתב על התסכול בכתיבה, בתחושה שאנחנו הולכים לאיבוד, לא יודעים לאן כל זה הולך.

ואם ניתן להוסיף עוד קיסם למדורה – אנחנו גם לרוב לא מקבלים כסף על הזמן והמאמץ שאנחנו משקיעים, אפילו להיפך, אנחנו מוציאים כסף. זה מתסכל במיוחד כשזה לא מוביל לתוצאות או שאנחנו מקריבים דברים אחרים בשביל זה או שאנחנו הולכים לאיבוד.

אז לבעיות מורכבות אין פתרונות פשוטים, אבל יש כמה שיטות שפיתחתי כדי לשייף את ההצעות לסדרות שלכם וזה כמובן לאחר שיש לכם כבר משהו כתוב. אם אתם תקועים בשלבי הפיתוח ההתחלתיים, מציעה ל

להשתמש במרכיבי שיטת האקורדיון כדי לפחות לייצר מבנה התחלתי, מוזמנים להאזין לפודקסט, לקרוא או עוד בבלוג הנוכחי או להירשם לסדנה הקרובה.

ואחרי שיש משהו כתוב כדאי לקחת את הטקסט ולהעביר אותו בכל מיני מסננות שידייקו את הסיפור ואת הדרך בה אתם מגישים אותו:

·  הקליטו את עצמכם מספרים את על מה הסדרה, מה קורה בה ולמה היא חשובה. נסו לענות את שלושת השאלות הללו והקליטו רק את הקול שלכם. בשלב הראשון אפשר להקריא קצת, אבל לאחר מכן, בבקשה אל תקריאו ונסו לספר מהלב. יוצא משהו אחר, אולי משהו חדש, אולי משהו יותר מדויק. תצללו למים האלה ותספרו את הסיפור כאילו אתם מספרים את זה למישהו שחשוב לכם שישמע את הסיפור, בגלל כל הסיבות שהסיפור הזה חשוב לכם וחשוב שיצא לאוויר העולם.

2. צלמו את עצמכם עושים פיץ'. עכשיו בתקופת הקורונה זה מה שעושים בפסטיבלים הנחשבים. פיץ' זו מיומנות חשובה לתסריטאי, שהיא מיומנות קצת אחרת מכתיבת סדרה, אבל היא חשובה למכירתה. זה ידרוש כמה טייקים. שימו לב להסתכל למצלמה ולא למסך. גם פה, מותר לגמגם ואסור להקריא. כשאתם מספרים את הסיפור מהזיכרון, אתם משכתבים אותו. אתם נזכרים בדברים החשובים בו ולפעמים אתם גם פותרים דברים שהיו תקועים על הדרך.

3. רשמו את המהלך המרכזי במכתב. תחשבו על הנמען שלכם, מי הוא? האם תתחיליו לספר על הסדרה דרך שאלה, דרך דמות אולי דרך הסיפור האישי שלכם? כתבו עד שלוש רבעי עמוד, לא יותר מזה. מה נכנס פנימה? האם הצלחתם לתמצת את הסיפור שלכם?

4. כתיבה של טריילר – מה רואים בטריילר של הסדרה שלכם? מי הדמויות? מה המהלך? תזכרו שזה צריך להיות קצר, דקה, שתיים. לא יותר מזה. כתבו את התסריט של זה. נסו אפילו לערוך כזה ממדיה קיימת. למה לא? זה משהו שעושים לא מעט כשמגייסים כסף לפרויקט.

5. צרו מוד בורד mood board – מה הרפרנסים הוויזואלים של הסדרה שלכם? לאיזה סרט או סדרה קיימים הם דומים? תנו רפרנסים מעולם הספרות, המוזיקה, האומנות. התמקדו בעולם של הסדרה, בצבעים, בסגנון, איך זה נשמע ואיך זה נראה.

ואחרי שעשיתם את כל זה, תחזרו לטקסט המקורי שלכם. תשכתבו אותו. קחו דף חדש לגמרי ותכתבו בו על מה הסדרה שלכם, מה קורה בה ולמה היא חשובה לעולם. הנה עשיתם עבור עצמכם תהליך יצירתי ושייפתם את ההצעה לסדרה שלכם. ברוכים הבאים לתהליך הפיתוח! זה קשה אבל גם כיף.

אם אתם לא רוצים להיות לבד בתוך זה או מחפשים מסגרת, מוזמנים ליצור איתי קשר. המון בהצלחה!

איך בוחרים סדרה מנצחת? רשמים מחווית השיפוט בסרייס מניה 2021

ספטמבר 6, 2021

טוב, פסטיבל סרייס מניה 2021 נגמר. הייתי נוכחת שם רק באופן דיגיטלי. אבל כפי שהבטחתי רשמתי כמה הערות חשובות מחווית השיפוט בקטגוריה של סדרות הרשת או כפי שהן מכונות בפסטיבל הסדרות הקצרות (Short Format). הפרקים של סדרות קצרות נעות מכמה דקות (בדרך כלל 5-6 דקות במינימום) ל-20 דקות במקסימום.

הרשמים שאני מעלה פה הן פרי הדיון שנעשה בינינו השופטים כדי להחליט איזו סדרה תזכה. הסדרה שזכתה אגב היא Something Undone שהייתה הבחירה הראשונה שלי, אז זה משמח אותי מאוד. הנקודות רלוונטיות בעיקר לסדרות רשת ולתחרות הספציפית של סרייס מניה, אבל אני חושבת שאפשר לקחת מהן לכל סדרה בפיתוח.


אז מה חשוב עבור הסדרה המנצחת:

1. מקוריות – אני חושבת שעבור כל חבר השופטים, המקוריות של הרעיון והמקוריות של הביצוע הם אחד הדברים הראשונים שחיפשנו. שיהיה בסדרה משהו מחדש, משהו שלא ראינו בעבר. למשל בסדרה המנצחת יש לנו גיבורה אחת, שעובדת כטכנאית סאונד בפודקסט, היא בערך הדמות היחידה שאנחנו רואים והסאונד משחק תפקיד מפתח בעלילה. מקורי ומאוד רלוונטי לימינו.


2. פורמט – גם הפורמט בהמשך לעניין המקוריות, צריך להיות בו משהו שמחדש. משהו שלא ראינו בעבר, משהו שמתאים לרשת, שמתאים לעכשיו. כמובן חשוב שיתכתב עם העלילה. כמובן שהפורמט קשור קשר הדוק למנגנון הסדרתי ולעולם הסדרה.


3. אמינות – מגניב שהסדרה מקורית ויש לה פורמט מעניין שטרם ראינו אבל האם היא אמינה? האם הדיאלוגים נשמעים כמו משהו שדמויות אומרות? אם הסדרה מנסה להיות מכירתית מדיי עבור הקהל, אין בה משהו אותנטי, היא מאבדת אותנו. גם הדמויות כמובן צריכות להיות אמינות, המשחק, הבימוי. האמינות מתקשרת להכרות ולהבנה של היוצר בעולם שהוא יוצר.


4. אומנותית, עשירה מבחינת עולם התוכן שלה. מביאה משהו חדש באומנות הסיפור, באיך שהיא מספרת סיפור. אם זה העריכה, הטון, הסגנון. כשמדובר בזוכה בפסטיבל נחשב, האספקט האומנותי חשוב ביותר. צריכה להיות פה אמירה אומנותית.


5. סיפור. כן, הסיפור עצמו צריך להיות סוחף, מותח, בינדג'י, כזה שלא עוזב אותך גם אחרי שעוברים לסדרה הבאה. הטכניקה של בניית הסיפור צריכה להיות חכמה, מרתקת, חד פעמית.


6. קצב – הקצב צריך להיות מהיר, מתאים לרשת, מתאים לצפייה על ידי קהל צעיר שמזגזג בין מסכים. כדאי שלא יזגזג בין מסכים כשהוא צופה בסדרה.


7. שורד מעבר בין מסכים – משהו שאמרתי לחבר השופטים והם הסכימו שסדרת רשת היא משהו שצופים בו במגוון מסכים והיא צריכה "לשרוד" את המעבר בין המסך הגדול, לפטופ, סלולרי וכך הלאה… בעיניי זו קטגוריה חשובה עבור כל סדרה כיום, כי אנחנו צופים בכל סדרה כיום ברשת.


8. רגש – יש משהו בלא מעט סדרות רשת שיכול להיות קצת קיטש' או רדוד. חשוב היה שהסדרה באמת תיגע עמוק ותרגש אותנו כצופים, תדבר על נושא חשוב שלא דובר עליו. במקרה של הסדרה הזוכה היא עוסקת במחלת נפש ובבושה הקשורה במחלות נפש, נושא לא מספיק מדובר.


9. לא אובדת בתרגום – היו בתחרות סדרות מדנמרק, קוריאה, קנדה, צרפת, גרמניה, סין, ארגנטינה ועוד. גם חבר השופטים היו ממדינות שונות ומעניין היה לראות איך בסוף כולנו אותם צופים פחות או יותר ואיך אין השפעה כל כך למקום ממנו באנו כל עוד הדרמה טובה ונוגעת. אלא אם כן, הדרמה היא מהמדינה שלנו, אז אולי יש לנו יותר דעות. בכל מקרה חשוב שהסדרה תספר סיפור לוקאלי שיעבוד גם באופן גלובלי.

עריכה עצמית בתהליך פיתוח סדרה

אוגוסט 23, 2021

הבת שלי בת שנה וקצת ולאחרונה אני מנסה להרגיל אותה לאכול מצלחת ולא ישירות מהמגש של כיסא האוכל שלה. בהתחלה היא הייתה משחקת עם הצלחת והופכת אותה, אבל לאחרונה היא ממש אוכלת ממנה וזה משמח אותי.

במהלך הסופ"ש היינו אצל אימא שלי ונתתי לה לאכול מצלחת זכוכית, כי זה מה שהיה בנמצא, היא אכלה את כל ארוחת הבוקר עד הסוף ואז רק אחרי שהיא סיימה העיפה את הצלחת על הרצפה והצלחת התנפצה לאינספור חלקיקים.

כמובן שהוצאנו מטאטא ויעה לאסוף את הכול ואז גם עברנו על כל הרצפה עם שואב אבק, אבל בכל זאת, לאורך כל היום מצאנו חלקי זכוכית רחוקים מאוד מהשולחן.

אתם בטח מכירים את הסיטואציה, עד שזכוכית נשברת ומפזרת על הרצפה שברים חדים ומסוכנים, קצת שכחנו ממה היא עשויה.

ככה זה עובד גם עם סיפורים.

רק כשאנחנו שוברים אותם, כלומר משכתבים ועורכים אותם – רק אז אנחנו מבינים על מה הם באמת ומה "החומר" שמרכיב אותם ויעשה אותם שלמים.

סיפור, בניגוד לכוס או צלחת, רק הופך להיות יציב ואמין יותר בכל פעם שהוא נשבר לרסיסים.

ואני יכולה להבין את הפחד מלקחת יצירה שנראית כבר שלמה או לפחות שאתם השלמתם את העבודה עליה ולשבור את המבנה ולבדוק אם זה בכלל עובד, לכן אני תמיד מזהירה יוצרים כשאני עובדת איתם או שנכנסים לסדנה – שהעבודה שעשו על פרקים או מתווה עונתי, הדברים שכתבו עד כה, עתידים להשתנות במהלך הפיתוח.

חשוב שתהיו מסוגלים לשחרר ולחשוב על היצירה שלכם מנקודת מבט חדשה – בלי לשבור, אי אפשר לתקן.

זה קשה בטירוף, אבל אחרי שאספתם את השברים מהרצפה והתחלתם בתהליך הבנייה וההדבקה מחדש, תמצאו שהחלקים משלימים זה את זה ובסוף היצירה תהיה שלמה יותר לפניי "שנשברה" בפעם הראשונה.

שמעתי על אמן שממליץ להעביר את האצבע על שברי זכוכית אחרי שהיא נשברת כדי להרגיש את הייחודיות של החפץ עצמו, אני לא ממליצה לכם לדמם כדי לכתוב, אבל אני מבינה מאיפה זה בא. להיות בתוך התהליך, להרגיש את החומר שממנו אתם יוצרים זה לא רק חלק מתהליך היצירה – זו היצירה עצמה.

ואם אתם מרגישים שאתם לא מצליחים לחבר את החלקים, מוזמנים ליצור קשר, נוכל להרכיב את הפאזל ביחד.

איך כותבים סדרה מקורית? איך ומתי עושים תחקיר לסדרה או לסרט?

אוגוסט 17, 2021

טעות נפוצה שעושים בעת פיתוח סדרה (וגם תסריט לסרט למען האמת) זה ללכת לאיבוד בתחקיר.

במקום לכתוב את הרעיונות שלנו, לפתח אותם, לחשוב על דמויות, לדובב אותן, להבין מה זה הדבר הזה ואיך אני יכולה לכתוב אותו. אני קצת, בוא נודה באמת, אנחנו מחפשים שיכתבו עבורנו.

אנחנו מחפשים איזו כתבה בנושא, איזו דמות צבעונית בהקשר של הסדרה שלי, איזה וידאו – וידאו אנחנו אוהבים כי זה הכי קל, הכי כיף, פשוט לצפות במשהו במקום לכתוב…

אני מציעה לכם לחכות עם התחקיר. כמובן שזה חשוב, אנחנו לא רוצים לכתוב סדרה לא מבוססת. אבל קודם תכתבו משהו משלכם! ואל תעתיקו משהו שקראתם, כי בסוף זה נקרא ככה, כמו משהו שכבר קראנו במקום אחר או ראינו במקום אחר – בקיצור, לא כמו משהו שאתם כתבתם וחבל.

ואם כבר אתם עושים תחקיר, תפגשו את האנשים, לכו ללוקיישנים, תחוו את הדבר. אל תספקו בגוגל. תתנסו בעצמכם.

התחקיר בסופו של דבר בנוי משני מרכיבים עיקריים:

  1. חקירה עצמית – מה מחבר אותי לנושא הזה, איזו חוויה אני עברתי, מה אני הרגשתי כשפגשתי את הנושא פעם ראשונה, מה אני מכיר מהחיים שלי, מהאנשים סביבי, מהאנשים בעברי – שיכולים לתת לי את המקור האישי, הרגשי, את הזווית שאף אחד לא סיפר לפניי.
  2. חקירה של הלוקיישן, של העולם – לחוות את הנושא בעצמכם, בדרך שלא נכתבה עליו עד כה. באופן בלתי אמצעי. נסו להצטרף למשמרת, לצוטט לאנשים במקום, להיות נוכחים ולכתוב מתוך ההוויה עצמה.

רק ככה אפשר לכתוב משהו מקורי באמת שעוד לא נכתב וגם לייצר אמינות.

איך להשיג תקציב פיתוח לסדרה?

אוגוסט 8, 2021

איך להשיג תקציב פיתוח זו שאלת מיליון הדולר וזה קשה למדיי, אבל אפשרי.

1. הדבר הראשון זה להשיג מפיק או מפיקה שמאמינים בפרויקט ואז הם בעצם עוזרים לכם להשיג את התקציב הזה וזה חשוב בשיח איתם להציף את זה כמטרה

2. אפשר לנסות להשיג מפיק ובכלל לקדם את הסדרה שלכם דרך סוכן. יש כמה בשוק והם רשומים באיגוד התסריטאים, סוכן לרוב ירצה שתבואו כבר עם משהו ביד, אבל לפעמים יקבלו אתכם על סמך קריאת הפרויקט שלכם או קורות חיים. שווה לבדוק את האפיק הזה.

3. קולות קוראים – כאן כל רבעון בערך מפרסמים קול קורא וצריך לראות בנהלים מה נדרש מכם, כדי להגיש לרוב תצטרכו מפיק/ה שותפ/ה ולפעמים גם במאי/ת. יש גם קולות קוראים ותקציב פיתוח בקרנות, יש לעקוב אחרי הפרסומים.
בקול הקורא האחרון לסדרת ביכורים לא צריך מפיק/ה למשל, אבל לחבור למפיקים כן ייתן לכם יתרון.

4. שתפ עם גוף שידור או הפקה בינלאומיים, זה לרוב יעשה דרך מפיקים

5. הגשה לחממות של סדרות בחו"ל לא ייתן לכם תקציב לרוב אלא אם כן תזכו בפיץ' שם. אבל זה כן יכול לחבר אתכם לגופים בינלאומיים וללמד אותכם הרבה – אעלה על כך פוסט בקרוב.


איך משיגים את כל זה? הרבה גוגל, איסוף תאריכים, כתובות, להרים טלפונים, לפעמים להיות נוכחים בהקרנות ובאירועים לתת איזה כרטיס ביקור… כרגע בגלל הקורונה פחות רלוונטי. אבל יש זום!

אה וגם אפשר לפנות ליס, הוט, קשת ורשת, סלקום, פרטנר, אבל כל אחד מהם מחפש משהו אחר וכדאי שיהיה לכם חיבור עם מפיק/ה קודם.


ולפניי שפונים למפיקים חשוב שההצעה תהיה טובה, היא לא צריכה להיות מושלמת, אבל כן מספיק מגובשת כדי שיהיה ברור על מה הסדרה, מה המנגנון, מה המהלך המרכזי, הארק של הדמויות ואיך אתם קשורים אליהם. למה אתם צריכים לכתוב אותה?

מוזמנים להיעזר בי לעריכה ועבודה על רעיון קיים ומבטיחה שאמשיך ואעסוק בעניין בפוסטים עתידיים.

מה המבנה של הצעה לסדרה?

אוגוסט 2, 2021

הצעה לסדרה צריכה להיות בראש ובראשונה ברורה ורק אחר כך היא צריכה למכור.

כדי שתהיה ברורה, אנחנו צריכים לגרום לקוראים שלנו לדמיין את הסדרה, להבין מה קורה בה ולהרגיש את הסגנון הייחודי שלה, את הדמויות ואת העולם בו הכול קורה.

הדבר הכי קשה בכל העניין הזה הוא לתמצת עולם ומלואו במסמך קצר כך שהקוראים לא ילכו בו לאיבוד מצד אחד ומצד שני גם ירגישו שיש פה מספיק נפח לסדרה.

אז כדי לעשות זאת אנחנו למעשה צריכים לחלק את ההצעה שלנו כך שתענה על שלוש שאלות מרכזיות:

1. מה? כלומר, על מה הסדרה – זו השאלה הדרמטית. מה השאלה שאנחנו נשאל את עצמנו בכל סצנה, בכל פרק, לכל אורך העונה. למשל אם אני לוקחת את "הלב" במהלכה מרקו מחפש את אימא שלו מה שיגרום לי להמשיך ולצפות בסדרה היא השאלה "האם מרקו ימצא את אימא שלו?"

החלק הזה יופיע בתחילת המסמך בקצרה, עד פסקה.

2. איך? אחרי שהצהרנו על השאלה הדרמטית נספר את המהלך העלילתי על ידי השתלשלות האירועים המרכזיים, חשוב לעשות זאת על ידי שימוש במנגנון הסדרתי.

מזה מנגנון סדרתי? בקצרה לסדרה יש מבנה פרקי – משהו קורה כל פרק שיוצר את הדרמה וממסגר את ההתרחשות, זה המנגנון הסדרתי וזה מה שמבדיל את הסדרה מסרט.

אם שוב אני לוקחת את מרקו כדוגמא, אז בכל פרק מרקו יחפש את אימא שלו וכל הזמן נהיה בתחושה שהנה אוטוטו מרקו מוצא את אימא שלו ואז בשנייה האחרונה הם יפספסו זה את זו. המנגנון הוא המסע של מרקו אחר אימא שלו, כל מדינה וכל מקום שיגיע אליו זה בעקבות הניסיון לעלות על העקבות של אימא.

החלק הזה הוא העיקר במסמך, 80% מתוכו.

3.למה? זה החלק של הצהרת הכוונות, למה הסדרה הזו חשובה לעולם ולמה היא חשובה לי. החלק הזה הוא מה שמחבר אתכם כיוצרים לסיפור שאתם רוצים לספר, חשוב מאוד לחבר אותנו גם רגשית וגם תמתית לסיבה שהסדרה הזו חייבת לקרות. לחבר את עולם הסדרה לעולם בו אנחנו חיים, לבדל אותו כך שיהיה משהו מיוחד שלא ראינו עדיין, שרק אתם יכולים לספר אבל גם שיהיה רלוונטי ועכשווי.

החלק הזה נע בין פסקה לעמוד, תלוי בדרישות.

לסיכום, חשוב לכתוב ולקרוא את ההצעה שלכם קצת כמו שאתם רואים טריילר לסדרה – המסמך צריך להיות ברור לאדם שלא מכיר את הסדרה ואת עבודת הרקע שעשיתם עליה (או הסיפור האישי שלכם) ואתם לא תהיו שם להסביר את המסמך.

אז קודם כל לוודא שיש מענה לשאלות – מה? איך? ולמה?

ואז כשהסיפור של הסדרה וההצדקה של הסיפור להפוך לסדרה ברורים, אפשר ללטש ולהדגיש את הפן המכירתי שלה.

עדיף ומומלץ לא להתחיל בפן מכירתי, תנו קדימות לסיפור ותוודאו שהוא ברור לקורא שלא יודע על מה מדובר.

כדי להעמיק במבנה ולהבין את איך לדייק את המרכיבים של השאלה הדרמטית, המנגנון הסדרתי, המהלך, הארק של הדמויות, הצהרת הכוונות והעולם של הסדרה, מוזמנים ליצור קשר ולהיעזר בי ובשיטת האקורדיון.

מה אוכלים בסדרה שלך?

יולי 13, 2021

סדרה זה עסק רחב וענק, העבודה עליה לאורך זמן יכולה להוביל לשעמום, לתחושה שהלכנו לאיבוד… חוצמזה עובר זמן ו- וואלה, אולי הסיבות שבגללן כתבת את הסדרה שלך השתנו. המצב בחיים שלכם השתנה, אתם מתעניינים כבר בדברים אחרים. הפכתם להיות רעבים…

אולי אתם מוצאים את עצמכם אוכלים במקום לכתוב? תשתמשו בזה.


כתבו סצנה הדמויות אוכלות, השתמשו באוכל כמוקד דרמטי! אולי הם מחכים בתוראו מחכים ליד השולחן, זועמים שהמלצר/ית מתעכבאולי האוכל טעים במיוחדמזכיר איזה זיכרון משותףמעלה את הפער ביניהם עשו אותו לא נכון וצריך להיכנס למטבח ולהכין אותו בעצמם.

השתמשו באוכל כדי לספר לנו משהו חדש בנוגע לעולם הסדרה, לדמויות, למצב הרגשי שלהם, אולי זה מצב שאתם נמצאים בו כרגע?

עשו לנו חשק לאכול או שתורידו לנו את החשק לחלוטין מאוכל מסוים על ידי גילוי או הזרה ובעיקר, השתמשו באוכל לחבר את עצמכם ואת הסדרה לכאן ועכשיו. אולי תגלו משהו חדש על הסדרה או על עצמיכם.


איך ליצור מבנה של בינדג' בפיתוח סדרה?

יולי 6, 2021

היה היו פעם כל מיני סוגים של סדרות, הייתה קומדיית מצבים, הייתה סדרת מתח, הייתה סדרת הרפתקאות, סדרת ילדים. היום כמעט בכל הסדרות העלילתיות יש מבנה של מתח וציפייה לפרק הבא.

מדוע בינדג' הוא כל כך פופלרי?

טוב בגלל נטפליקס. הם אלו שגרמו לזה להיות אפשרי בכלל לצפות ברצף בפרק אחר פרק בלי לחכות שבוע בין לבין. אחריהם התחילו גם רשתות שידור אחרות כמו הולו לאפשר צפיית רצף. כמובן שאפשר גם לעשות זאת באופן בלתי חוקי.

אז התרגלנו, לקבל תוכן טוב כאן ועכשיו, אנחנו רוצים לצפות בעונה שלמה בשלמותה ואז גולשים לעוד אחת בלי בכלל להבין שגלשנו. אבל איך כותבים סדרה כזו? איך מייצרים את הפוטנציאל הזה ברמת ההצעה?

כמה עקרונות:

  1. קודם כל צריך להיות אלמנט מותח. צריכה להיות איזו שאלה מתמשכת שאנחנו מנסים לענות עליה לאורך כל הקריאה / צפייה בסדרה. פה נכנס המרכיב של השאלה הדרמטית.
  2. שנית צריכה להיות אחידות מסוימת בין הפרקים, מצד אחד משהו שמאפשר להם לעמוד בפניי עצמם כחלק, מאידך מה יקשור את כל הפרקים כשלם ושלישית משהו שיאפשר לנו ליצור עוד ועוד מאותו דבר. פה נכנס המרכיב של המנגנון הסדרתי.
  3. שלישית העולם צריך להיות מושך ומרתק ומשלים את המנגנון. ללמד אותנו משהו שטרם ראינו בצורה ייחודית שקשורה לסיפור
  4. ולבסוף, כמובן הדמויות והמהלך הכולל צריכים להיות "התשובה" של השאלה הדרמטית, כאשר כל הזמן אנחנו נותנים תשובות, רק כדי לפתוח פתח לעוד שאלות.

המבנה אם כן הוא כמו של בצל, כל פעם יש לנו עוד שכבה ועוד שכבה עד שאנחנו מגיעים ללב העניין.

בסדנה פיתוח סדרות עפ"י שיטת האקורדיון אנחנו משתמשים בסצנות מפתח – אירועים דרמטיים שמביאים לידי ביטוי את השאלה הדרמטית ואת המנגנון. האירועים האלה עתידית יכולים להפוך לקליף אנגרס, משמע – סצנות שמשאירות אותנו במתח לצפות בפרק הבא.

לסיכום, כדי ליצור צפיית בינדג' קודם כל אנחנו צריכים לכתוב את הסיפור כמו שהוא, לאחר מכן לשלב בתוכו את אלמנט המתח ולבסוף לחתוך ולעצב את הפרקים כך שבכל אחד מהם תהיה חתיכה קטנה שתהווה תשובה וגם פתח לשאלה, עד שכל החלקים ירכיבו את התמונה השלמה.

על ידי שימוש בארבעת המרכיבים של שיטת האקורדיון בצורה נכונה ובנייה של הסדרה שלב אחר שלב, אנחנו יכולים להגיע להצעה שהקריאה בה מייצרת את המתח שתהיה בסדרה.

רוצים לדעת איך עושים זאת? מוזמנים לסדנה הבאה.

איך אני בונה את הפרקים של הפודקסט ניתוח סדרות על פי שיטת האקורדיון

יוני 23, 2021

תחילה רציתי לייצר פודקסט ניתוח סדרות בעברית. הרגשתי שאני כתסריטאית זקוקה לניתוח חד וברור, דרמטי, מבני של הסדרות שאני רואה. סדרות טלוויזיה הן כל כך שונות אחת מהשנייה ותמיד יש את השאלה האלמותית הזו, איך כותבים סדרה? איך מפתחים אותה? איך שומרים על אחידות בין הפרקים? על אחידות בין העונות?

זה קשה עד בלתי אפשרי לענות על השאלות האלו כשאין לנו ניסיון בכתיבת סדרות. כשאנחנו לא מעורבים בתהליכים, אלא רק רואים את התוצר המוגמר.

לכן היה לי חשוב שכל פרק יהיה לו את אותו מבנה. את אותן שאלות. את ארבעת המרכיבים של שיטת האקורדיון.

למען האמת יש הרבה מאוד סדרות שמוצעות לי לניתוח, יש בקשות של משתתפים מסדנאות, של אנשים שמגיעים אליי מהפייסבוק ואני משתדלת לבדוק כל סדרה, אבל לצערי אין לי זמן לעשות ניתוח של כולן, אז אני תמיד הולכת על מה שבוער בי. על הסדרה שאני צופה בה עכשיו.

דבר ראשון אני בוחנת מה השאלה הדרמטית ומה הערכים ההופכיים שמרכיבים אותה. מה הדאגה המרכזית שלי כצופה לאורך הצפייה בסדרה? מה מציק? האם הם יהיו ביחד? האם הכתר ישרוד את שינוי הזמן? איך גברת בת' תגבור על יריביה ותהפוך לאלופת שח-מט?

אחר כך אני בוחנת מה המנגנון הסדרתי. המנגנון הוא האלמנט המשלים של השאלה הדרמטית, אם אני תוהה אם הדמויות הראשיות ישארו ביחד, המנגנון הוא כנראה מערכת היחסים ביניהם. אם אני חושבת על התקדמותה של בת' כאלופת שח מט המנגנון הוא כנראה משחקי השח מט והקריירה שלה.

המהלך העונתי/סדרתי והארק של הדמויות גם כן, הולכים יחד. אני מסתכלת על העלילה בשלמותה וחושבת מה הדבר המרכזי בה, כיצד דמויות המשנה משחקות תפקיד לכאן או לכאן – האם הם מכשילים את הגיבור/ה? עוזרים? מה תפקיד מערכת היחסים ביניהם ואיך הם כדמויות מתקשרים למהלך השינוי המרכזי?

עולם הסדרה זה כבר עניין של סגנון ולוקיישן. מה מפגיש בין הדמויות? מה מיוחד בLOOK & FEEL של הסדרה הזו? וכיצד העולם משרת גם הוא את המנגנון הסדרתי? עולם השח מט לדוגמא מעניק סדר, חוקים ומשמעות עבור אליזבת' שעוברת חיים מלאים בכאוס, התמכרות ואובדן פתאומי בגמביט המלכה.

לבסוף הצהרת הכוונות שהיא האני מאמין של הסדרה. מי עוד מאחורי היצירה הזו? מה המנוע שהצליח לגרום לסיפור הזה להגיע למסך? האם מדובר בסיפור אישי, מעובד מספר? קומיקס? מה הם ניסו להגיד ביצירה הזו וכיצד האמירה הזו ממסגרת ודוחפת את היצירה הזו קדימה.

ניתוח הסדרות על פי שיטת האקורדיון ברור מאוד לכל מי שעבר את סדנת פיתוח הסדרות, כי הוא עבר תהליך ומבין את כל אחד מהמרכיבים, אבל אני מקבלת פידבקים גם ממאזינים שאינם כותבים ופשוט מחפשים את המעבר, את המשמעות הנוספת ביצירה.

כיף גדול עבורי ליצור את התוכן הזה ולהמשיך להתמודד עם האתגרים של ניתוח סדרות חדשות ומבנים מוזרים.

אני מאמינה שכל יוצר יכול להשתמש במוצרים המוגמרים הללו AKA הסדרות שהוא צופה בהן ליצירה שלו – אבל, לעיתים כשאנחנו עוסקים בשלנו אנחנו הולכים לאיבוד ועל כן, אתם מוזמנים להיעזר בי בליווי אישי או סדנה, הייעוץ שאני נותנת הוא תמיד ספציפי לפרויקט שאתם מנסים לפתח. הסדנה תיתן לכם כלים לתהליך פיתוח מובנה והליווי עזרה נקודתית. אני זמינה לכל שאלה.

לכתוב ולזרוק

יוני 16, 2021

אחד הדברים הכי קשים זה להיפרד מטקסט שכתבנו.

תחילה צריך להיפרד מהפנטזיה שיש לנו על הטקסט הזה. כל עוד הוא עוד לא על הדף וחי בדמיון שלנו, הוא יכול להיות מדהים וסוחף ומהמם, ברגע שאנחנו מתחילים לכתוב אותו, אז גם מתחילות הבעיות והפתרון הכי קל הוא פשוט להשאיר אותו בדמיון ולהיאחז בתירוץ שאין עכשיו זמן ואין עכשיו השראה ואנחנו לא מספיק בZONE.

אני כותבת לא מעט על נפח עבודה שנדרש עבור סדרה ומוצאת שזה ממש עקב האכילס עבור רבים, כי אחרי שכתבו הרבה על הסדרה הם לא רוצים לזרוק את מה שהם כתבו וגם מאידך יש את החשש הזה להתחיל לכתוב מלכתחילה ואז להיות במצב שצריך לזרוק את מה שנכתב כי זה לא מספיק טוב וצריך לשכתב את הכול.

אבל זאת העבודה. לכתוב ולזרוק.

כל התסריטאים העובדים שאני מכירה כותבים וזורקים בקלות. מייצרים טקסטים חדשים מהר. איך הם עושים את זה? משחררים מהאגו ולא מחשבים כמה דפים וכמה מילים הם כותבים, נותנים לזה לזרום.

מעט מאוד ממה שנכתוב יגיע לאינשהו. הטיוטות האלו הן הכביש שהמכונית שלנו נוסעת עליו. הכביש לא יגיע לשום מקום אם הוא לא יהיה בנוי. לא תצליחו לחבר בין הנקודות של המהלכים אם לא תנסו ותתנו להם לרוץ ובעיקר לא תצליחו להשתפר בכתיבה.

לכתוב זה שריר שכל הזמן צריך להפעיל כדי שזה יהיה קל יותר בהמשך.

אז צריך לכתוב ולזרוק, צריך לנסות ולזרוק את הטיוטות שלא עובדות בקלות, מהר יותר, בלי להיקשר יותר מדיי – ככל שניקשר, ככה זה יגרום לנו לשקוע ולא יאפשר את המשך התנועה ההכרחית כדי להגיע אל מה שכן עובד.

ואם אתם מרגישים שאתם נעים בלופים ולא מצליחים לראות מה יהיה נכון ועובד עבורכם, מוזמנים בכיף להתייעץ!

עולם הסדרה

יוני 8, 2021

"תמונה אחת שווה אלף מילים".

בתור אדם כותב תמיד שנאתי את המשפט הזה, אבל אין ספק שיש בו משהו. איך בתמונה אחת אפשר לבטא עולם ומלואו? מה יש בה, בתמונה הזו שמראה את הכול מהכול?

בשיעור השישי של סדנת פיתוח הסדרות עפ"י שיטת האקורדיון אנחנו עוסקים בעולם של הסדרה. זה רגע כייפי במיוחד, כי אנחנו מתמסרים לוויז'ואל ומתמקדים בתחושה ובצורה של העולם, גם מבחינה דרמטית וגם מבחינת סגנון. יש בזה משהו מאוד משחרר. אני מבקשת מהמשתתפים לצייר את העולם שלהם, לשרטט את מערכות היחסים בין הדמויות, ליצור מוד בורד (שזה רפרנסים וויזואלים לסדרות וסרטים שדומים לסדרה שאתם כותבים) והתוצאות תמיד מהממות.


לפעמים זה מה שמשחרר אותנו הכי הרבה, לשים בצד את הלפטופ, את המקלדת, את המילים ולנסות לצייר את הפוסטר של הסדרה שלנו או תמונה מתוכה, איזו סצנה שתחרט בזיכרון הצופים לעד – איך היא תראה?


מוזמנים לעשות את התרגיל הזה עם עצמכם, למצוא דוגמאות מעוררות השראה ולחלוק איתי אם זה עזר.
ואם אתם רוצים להתחיל בתהליך הפיתוח של הסדרה שלכם – הסדנה הבאה ממש מעבר לפינה ואתם מוזמנים להיכנס לתהליך שיעשה לכם סדר בפיתוח לא רק עבור הסדרה הנוכחית, אלא לכל רעיון שיהיה לכם.

דמויות הופכיות

יוני 3, 2021

דרמה במיטבה היא מעבר משכנע בין ערכים הופכיים (מוזמנים להקשיב לפודקסט לכמה דוגמאות) ומי בתפקיד להעביר את הדרמה הזו? הדמויות שלנו כמובן. אם אנחנו לוקחים את וולטר ווייט כדוגמא, הוא הופך ממורה לכימיה בתיכון שמחלטר עבודה כמנקה מכוניות לסוחר סמים הכי חזק באזור. מאדם שלא יכול לשלם על טיפולי הכימותרפיה שלו כדי לא למות מסרטן (הביטוח לא מכסה) עד לאדם שיש לו כל כך הרבה כסף שהוא מחלק חביות של מיליוני דולרים… הוא עובר מטוב לרע, מחלש לחזק.

הדרך הכי טובה להראות מסע שכזה היא לחלק את הדמויות הראשיות לערכים, כאשר כל אחד מייצג את הערך ההופכי של הדמות הראשית השנייה. אם אני לוקחת את וולטר וייט וג'סי מ"שוברים שורות" יש לנו שתי דמויות שעושות מסע הפוך – בהכי פשוט, וולטר הופך מאדם חנון, חלש, "טוב" ל- חזק, מניפולטיבי, "רע", ממורה חנון לכימיה לסוחר סמים מטורף שמביס את כל האויבים שלו. ג'סי שמתחיל את הסדרה כחזק יותר מוולטר (ומשפיל אותו כשהוא צריך לנקות לו את האוטו) כ"מדריך" שלו בעולם הפשע, הופך להיות השותף שלו ובהמשך לסוג של עבד, עם זאת, ג'סי מסיים את הסדרה אדם ערכי הרבה יותר מוולטר עצמו.

אם נלך על הסופרנוס – יש לנו את טוני שבוגד באשתו, ששם את העבודה שלו במאפייה במקום הראשון מול כרמלה אשתו ששמה את המשפחה שלה במקום הראשון ונשארת נאמנה לטוני למרות שהיא יודעת שהוא בוגד בה (מהות הקונפליקט ביניהם).

ואפילו ביותר פשוט – Coyote and the Road Runner, הסדרה הקלאסית של לוני טונס עם בת היענה שמצליחה לחמוק משועל הערבות והטריקים המאוד מתוחכמים שלו לתפוס אותה. היא "טיפשה" מול ה"תחכום" שלו. היא מצליחה תמיד בעוד הוא תמיד מפסיד. אנחנו רואים את הדרך שהוא עושה, את המאמץ והדברים שהוא בונה כדי לתפוס אותה ויודעים שהיא תתחמק בעוד הוא ייתפס. פשוט לא ברור לנו איך. אנחנו מרותקים לדרך, למרות שאנחנו יודעים מה הסוף.

המרחק בין שתי הדמויות ההופכיות שלנו הוא מערכת היחסים ביניהם. מערכת יחסים שמבוססת על קונפליקט, כל אחד מהם מייצג את הצד השני ולכן כל דיאלוג יהיה התנגשות, מחול של התקרבות והתרחקות. אם דמות אחת תהיה מלאת ביטחון אז הדמות השנייה תהיה חסרת ביטחון, אם אחד חכם, השני טיפש – למשל פינקי והמוח.

כשיש לנו כמה דמויות בסדרה או כשיש לנו סדרה עם הרבה מאוד דמויות (כמו דרמה יומית או אופרת סבון), מה שאפשר לקרוא לו סדרת אנסבל. הדמויות יחולקו ל-2 קבוצות, לשני הערכים ההופכיים, כאשר ייתכן מעבר מקבוצה אחת לקבוצה שנייה או דמות שהיא מעיין סוכן כפול. אם נסתכל על סדרה כמו "חברים" למשל, שם הקונפליקט איתו מתמודדים הדמויות הוא מציאת זוגיות וקריירה, דמות שילך לה בקלות עם זוגיות כמו ג'ואי, ילך לה בקושי עם הקריירה. דמות הופכית תהיה רוס שיש לו קריירה אבל קושי בזוגיות. בהתאמה יש לנו את רייצ'ל ומוניקה.

כמובן זו רק דרך אחת לנתח סדרה, אבל בשלבים הראשונים זה ממש יכול לעשות לכם סדר.

החלוקה לדמויות הופכיות צריכה לבוא בהקשר לשאלה הדרמטית – AKA הקונפליקט המרכזי בסדרה.

מוזמנים להיעזר בי לשאלות ולעריכת תסריט, צרו קשר דרך המייל או האתר.

קול המספר בהצעה לסדרה

מאי 28, 2021

אנחנו מכירים את הדמות של המספר מהספרות, זה אותו קול שמתפקד כסוג של אלוהים ויודע את המחשבות של הדמויות, מה היה לפני שהסיפור התחיל ומה יקרה בסוף. הוא מביא לנו לעיתים תובנות תמתיות כמו "היא ידעה שזו טעות אבל עשתה את זה שוב פעם, ממש כמו אימא שלה לפניה, ההתמכרות לאלכוהול עוברת לבנות משפחת אלפבוים בדם ורק התמכרות אחרת תחליף את הראשונה".

הבעיה עם זה היא שזה לא תסריטאי. תסריטאות היא אומנות החצנת הרגשות על ידי פעולה, אנחנו צריכים להרגיש את מה שעובר על הדמות דרך המעשים שלה, לא דרך הסברים ותמלול המחשבות. לכן, כשאנחנו באים לכתוב הצעה לסדרה תמיד נשאל את עצמנו – האם אפשר להעביר את האינפורמציה הזו בפעולה? האם אפשר לשמור את הרקע של הדמות ולספר אותו דרך התרחשות?

תמיד כדאי לשמור את הדברים שאנחנו יודעים על הדמויות שלנו, מה יקרה להם, מה קרה להם – כנשק. במקום לספר על הרקע של הדמות שלי כמכורה לאלכוהול, אני אראה איך האלכוהול בהדרגה הורס את חייה ובסצנת הסיום כשהיא מתאשפזת במכון גמילה זו תהיה הפעם הראשונה שאנחנו פוגשים את אימא שלה שנמצאת שם בגמילה לסירוגין כל כמה חודשים.

הדרך הכי טובה לספר את הסיפור היא דרך אירועים דרמטיים. רגעים שיהוו חלק ממהלך השינוי של הדמות. כל מה שהוא נטו אינפורמציה, צריך לעבור חשיבה ושכתוב מחדש. כיצד ניתן להפוך את הידע הזה שלנו על העולם, על הדמות ועל ההתרחשות לאקשן.

בנוסף, לא מעט יוצרים כותבים מתוך מה שהם רוצים להגיד על העולם, מתוך הצהרת הכוונות שלהם, קצת כמו שכותבים לקח בסיפור ילדים. זה גם אחד המאפיינים של "מספר יודע כל" – קצת כמו בתנ"ך שהמספר מביא גם את הפן המוסרי והשיפוטי כשהוא מספר את ההתרחשות.

לנו אסור לעשות את זה. ככל שתשפטו את הדמויות שלכם פחות, כך הן יהיו עמוקות יותר. ככל שלא תחליטו באופן סופי אם הן "רעות" או "טובות", כך תגרמו לנו לשפוט אותן בעצמנו.

רוצים לבדוק אם הסיפור שלכם מתאים כהצעה לסדרה? לקבל משוב על מה עובד ומה פחות? רוצים לקבל מיפוי על פי מרכיבי שיטת האקורדיון? תכתבו לי ואשמח לעזור לכם לדייק את ההצעה ולהפוך אותה למה שהיא צריכה להיות.

מה הבעיה בדף דמויות?

מאי 3, 2021

לא מעט פעמים תסריטאים, בעיקר מתחילים, מצמידים לתקציר על הסרט או על הסדרה דף דמויות.

זה דף שפשוטו כמשמעו מתאר מי הדמויות בפרויקט, איך נראים, בני כמה הם, מה מייחד אותם ומה התפקיד שלהם בסיפור הכללי. הבעיה היא שבמקום להתמקד בסיפור, דפי דמויות נוטים לפרט על הרקע של הדמות, מה קרה לה לפניי שהסדרה / סרט התחילו, כל מיני סממנים שקשורים לאופי שלה, להתנהגות, למראה.

הבעיה היא שאין בזה סיפור. הסיפור קרוב לוודאי שקשור לאותה דמות, יבוא לידי ביטוי רק בשורה, שתיים מתוך כל התיאור המסועף הזה וזה מתיש לקריאה.

אנחנו, ממש כמו הצופים של הסדרה, מחפשים משהו שיתפוס אותנו. לא לשחות בים של אינפורמציה לא רלוונטית. ההיפך, אנחנו מחפשים נטו מה שרלוונטי. להבין את הסיפור הכללי ומה קורה בכמה שפחות מלל.

ודף דמויות, לא רק שעמוס במלל שהוא נטו רקע, אלא גם עמוס בפרטים, בשמות, גילאים ותוך כדי קריאה אני כל הזמן שואלת את עצמי – האם זה בכלל רלוונטי?

הדרך הכי טובה להכיר את הדמויות היא תוך כדי פעולה, כשהן עושות משהו חשוב, משהו שמאפיין ומייחד אותן. הדרך הכי טובה לזכור דמות היא דרך מערכת היחסים שלה עם הדמות הראשית או הדמויות הראשיות.

אם מדובר בהצעה קצרה אפשר להסתפק ב"אח שלה", "אימא שלה" – בלי להזכיר שמות. עדיף בכלל להזכיר כמה שפחות שמות. מספיק שניים – שלושה.

בסופו של דבר, האדם שקורא את המסמך שלכם צריך לסיים את הקריאה עם משהו ביד – על מה הסרט / סדרה הזו? מי הגיבור שלה? מה המכשול העיקרי? איך הוא גובר עליו?

אתם חיים את הסדרה / סרט / סיפור שלכם בצורה טוטאלית, הפרטים האלה בשבילכם הם כמו הווילונות, השטיח, כוס הקפה על השולחן בחדר בו אתם נמצאים. זה נראה לכם מובן מאליו ואתם מרגישים צורך להציג את השחקנים המרכזיים לפניי שצוללים לסיפור, אבל זה לא רלוונטי בכלל למי שנכנס בדלת וזו גם פרקטיקה מיושנת.

מי שנכנס בדלת לא רוצה להתבלבל בפרטים, הוא בא לקחת משהו ספציפי מאוד ולצאת.

הדרך הכי טובה לספר על הדמויות היא דרך הארק שלהם – מה מהלך השינוי שהן עוברות ואיך זה קשור לקונפליקט המרכזי. כמה שפחות אינפורמציה, כמה שפחות לפרט, ככה הדמויות שלכם יהיו יותר מדויקות וברורות.

אחר כך, כשתבואו לכתוב את הסדרה / סרט כתסריט יהיה אפשר לפתח את הדמויות יותר ולתת להם מקום להתבטא ולכבוש אותנו.

בסדנה לפיתוח סדרות אני קודם שמה דגש על המהות של הסדרה – על מה היא, על המהלך המרכזי ואז רק אנחנו מגיעים לדמויות, מתוך הבנה שזה מקום "נוח" עבור לא מעט יוצרים ומקום בו אפשר מאוד להתפזר. ברגע שיש לנו את השביל המרכזי, קל יותר להוציא הסתעפויות של ארקים החוצה בלי ללכת לאיבוד.

רוצים ללמוד איך?

מוזמנים ליצור קשר ואתן לכם ייעוץ שקשור ספציפית לסדרה / סרט שלכם.

איך שומרים על זכויות של תסריט או סדרה? או איך לוודא שאף אחד לא גונב לי את הרעיון?

אפריל 28, 2021

יש חשש לא קטן בשיתוף חומרים שנמצאים בפיתוח עם מפיקים, תסריטאים אחרים, עורכים ואנשים בכלל. שאלות כמו "איך אני אוודא שאף אחד לא גונב לי את הרעיון?", "איך אני שומר או שומרת על הזכויות של התסריט או הסדרה שלי?" חוזרות לא מעט והאמת היא שיש גם סיפורים על גניבה של רעיונות וסיפורים. לא משהו שנתקלתי בו אישית, אבל זה חשש מובן לגמרי.

אז איך אנחנו באמת שומרים על הזכויות שלנו? בסופו של דבר, אין ספק שכרגע אתם נמצאים בהתחלה ורעיונות טובים הם משהו שיכול לבוא לאנשים שונים במקביל. לא פעם, בנאדם רואה איזו סדרה או סרט או ספר על משהו שהוא בדיוק התכוונן לכתוב או אולי אפילו התחיל לכתוב ולא כתב בסוף. העולמות, הדמויות, הסיפור הכללי או ההשראה מאיזה אירוע היסטורי יכולים להיות דומים מאוד.

משום שזו דאגה שחוזרת על עצמה, איגוד התסריטאים לקח את העניין לידיים ויש שירות שהוא מציע ומאפשר לכם לשמור על הזכויות של התסריט או הסדרה שיש לכם. הפרטים המלאים נמצאים באתר שלהם בקישור הזה.

זהו שירות בתשלום ויש הנחה לחברי איגוד ויש מחיר גם למי שאינו חבר.

אם יש לכם חשש או שסתם אתם רוצים להיות בטוחים רגע לפניי שאתם מפיצים את הרעיון שלכם לכל עבר, מוזמנים להיעזר באיגוד. מודה שעשיתי זאת בעצמי וזה בהחלט שווה את השקט הנפשי.

מה שכן – כדי לאבטח את היצירה שלכם, יש לכתוב אותה קודם וכדאי שתהיה כמה שיותר מפורטת כדי שיהיה איך לוודא שלא גונבים לכם אותה, אז אם אתם רוצים לכתוב את הרעיון שלכם כהצעה לסדרה או כתקציר לסרט או להמשיך לתסריט, מוזמנים ליצור קשר להיעזר בי כדי להגיע למסמך מדויק כפי שדמיינתם את היצירה שלכם.

לכתוב סדרה זה "מגניב"

אפריל 22, 2021

לא סתם מוזיקאים, כוכבי קולנוע ושאר סלבס מופיעים לראיונות בבגדים מוזרים ומשקפי שמש. להיות אמן זה מגניב. מגניבות זה משהו שרואים, משהו שמשוויצים בו, משהו שמזהים ישר כשרואים אותך. פגשתי גם לא מעט כותבים שהקפידו להתלבש מגניב ולהסתובב בבתי קפה ובברים המגניבים. יש מצב שזה הרגל שיש גם לי (פחות בקטע של בגדים, אבל כן בתי קפה).

רוב התסריטאים העובדים שאני מכירה הם לא האנשים המגניבים ביותר שפגשתי, לפחות לא מבחינה חיצונית. הם אנשי שיח מרתקים, כי וואלה, הם סטוריטלרים, אבל לגמרי פה זה נגמר.

לא מעט אנשים רוצים לכתוב סדרה כי זה מגניב, כי זה מה שהולך עכשיו, זה מה שמחפשים.

קצת כמו שהיה לפתח אפליקציה פעם.

הבעיה היא שכדי לכתוב סדרה צריך לא רק להגיד שכותבים אחת, אלא אשכרה לכתוב אותה וזו הנקודה שלא מעט מכל מי שרוצה לכתוב אחת בתיאוריה, לא כותב אותה הלכה למעשה.

רעיון זו התחלה נהדרת, גם דמות או סצנה או אפילו פרק שלם! השאלה היא איך ממשיכים מהמקום אליו הגעתם? אתם צריכים לייצר מבנה. לשאול את עצמכם ואת הדמויות שלכם את השאלות הנכונות.

אבל לכל אורך הדרך אתם צריכים להישאר "בקשר" עם העולם שאתם יוצרים, לחיות אותו, לאהוב אותו, להרגיש אותו, לספר עליו, להמשיך ולפתח אותו ובשביל זה – צריך לחלום קצת, צריך להרגיש את המגניבות הזו של "וואלה אני כותבת סדרה!, איזה מדהים זה!!!" – בואו נודה בזה, בשלב הראשוני הזה אף אחד לא משלם לכם, אז זה בדיוק התשלום שלכם לעצמיכם. ליהנות מזה.

אז כן, לכתוב סדרה זה מגניב וזה צריך להישאר מגניב ומלהיב לאורך כל הדרך. למה לא?

ואחרי שמיציתם את העבודה עם עצמיכם ואתם מרגישים שנתקעתם, מוזמנים ליצור קשר ולהיכנס למסגרת מפרה של עריכת תסריט או סדנה כדי לייצר מבנה נכון ועובד לסדרה שלכם, עפ"י שיטת האקורדיון.

אני מרותקת לסיפורים של אנשים ועוד יותר מזה – לתהליך התפתחות שלהם ואיך מסמך שהיו בו הרבה חורים וסימני שאלה, מתגבש לכדי הצעה מהודקת ומדויקת.

איך להתגבר על רגשות אשם הקשורים לכתיבה?

אפריל 18, 2021

אין תסריטאי או כותב שלא מכיר את זה. אתם מבלים שעות וימים כועסים ומתוסכלים על עצמיכם שאתם לא כותבים יותר, שאתם לא מפנים זמן לכתיבה "רצינית", שאתם לא מקדמים את הרעיון המופלא שיש לכם לסדרה או לסרט ובכל זאת נשארים תקועים עם רגשות אשם במקום עם דפים כתובים.

איך יוצאים מהתקיעות הזו?

ובכן… אם כבר עשיתם גוגל על הסיפור הזה או התחלתם לקרוא איזה פוסט באתר שעוסק בתסריטאות או כתיבה, אנסה לנצל את זמנכם בצורה המיטבית ולגרום לכם לחשוב על כל הסיפור הזו מזווית אחרת;

בשלב הראשון חשוב להבין שמחלתו של אדם היא אינדיבידואלית לו ולמרות שבכל הקשור לכתיבה מדובר בסוג של מגיפה וחיידק שאף כותב אינו מפתח אליו חסינות, זה לא אומר שאתם יכולים לאמץ את התרופות של כותבים אחרים.

במילים אחרות, נסו להבין מה גורם לכם להרגיש טוב יותר עם הכתיבה שלכם, מה מקל על רגשות האשם? האם זה פגישה עם כותבים אחרים, שליחה של החומרים לקולגות או לקולות קוראים, יצירת מסגרת קבועה ואולי כתיבה רק כשמתחשק? איך מגבירים את החשק שלכם?

אני יודעת שרבים אומרים שיש להכריח את עצמכם לכתוב לא משנה מה, בסוף יוצא משהו. זה נכון. אבל, השאלה היא איך תייצרו לעצמכם הרגל שעושה נעים ולא מייצר תחושה של ביאוס וסבל? אין שום דבר רע בכתיבה בבית קפה אם זה מייצר מצב רוח טוב. אין שום דבר רע בהלקאה עצמית אם יש לה תוצאות חיוביות, אך אם אין – אולי כדאי לחדול מזה.

בשלב השני נסו להבין מדוע יש לכם רגשות אשם? יכול להיות שאתם מרגישים שיש פוטנציאל לא ממומש לרעיון שאתם לא מצליחים ליישם, או שחוויתם כישלון שריפא את ידיכם. שווה לפתור את הסיבות ולנקות את השולחן מהמעצורים הללו, יכול להיות שהסיבות שלכם מוצדקות (אפילו בעיניכם!) והעלאה של הרגשות האלה על פניי השטח תגרום לתחושה טובה יותר.

בשלב השלישי נסו לצפות בסדרות שעושות לכם שמח, ספרים שמעוררים השראה, שירים שמנחמים אתכם. אומנות בראש ובראשונה היא מזור לנפש, היא תמלול של רגשות, היא התעלות הרוח. צאו מהפייסבוק! נטשו את האינסטגרם! אל תביטו בעיתון ותתעסקו בהצלחת אחרים. תפסיקו להשוות.

חפשו את הדרך למקומות החיוביים שגרמו לכם מלכתחילה לרצות לכתוב. תישארו ברגע הזה קצת. כתיבה היא לא סבל, היא לא חייבת להיות. אני מניחה גם שהיא לא תמיד הייתה כזו עבורכם, כי אם כך היה לא הייתם בוחרים לעסוק בה.

רגשות אשם שקשורים לכתיבה בדרך כלל מצביעים על זה שיש פה פרויקט טוב, משהו שלא כדאי לוותר עליו. אני אשמח לעזור לכם לשפוך אור על מה שעובד ולא עובד ולתת לכם כלים לכתוב יותר בקלות ובצורה מובנית. אתם לא חייבים לעבור את התהליך הזה לבד, מוזמנים לעשות את זה יחד.

איך כותבים פרק פיילוט?

אפריל 7, 2021

כשמפתחים סדרה, יש יוצרים שעוד לפניי כתיבת העלילה והקונספט של הסדרה כולה – יכתבו פרק פיילוט או כמה סצנות מתוכו ואז מה שיש להציג על הסדרה זה בעיקר הפרק ואיזה מסמך מקוצר על הסדרה ויש כאלו שקודם יכתבו ויפתחו מסמך הצעה שלם, אולי אפילו כזה שיווקי שיגרום לסקרנות ורצון לקרוא עוד ואז יתבקשו גם להגיש פרק פיילוט.

לא משנה איך הגעתם לסיטואציה שאתם רוצים לכתוב בעקבותה את הפרק, כתיבת הפרק עצמו והגשתו בעיקר סביב מכירה זהו רגע קריטי למדיי, כי זה המקום שאתם מוכיחים את היכולות התסריטאיות שלכם, את היכולת שלכם אשכרה לכתוב את הסדרה שהצעתם.

מה שנקרא – מקום מלחיץ.

ולא סתם, זה יכול לגרור המון שכתובים, תחושה שהדבר הזה לא עובד ושאתם לא יכולים לכתוב את הסדרה שלכם או לא מבינים את המבנה של הסדרה. לכן אני רוצה להציע כמה הצעות טרם כתיבת פרק הפיילוט.

  1. אל תתחילו לכתוב פרק פיילוט או לפחות אל תגישו אותו, עד שאתם מפתחים את המתווה העונתי כולו. כלומר, שיהיה לכם קודם בייבל, פירוק העלילה לפרקים כך שהעלילה מספיקה לעונה שלמה לפחות. אם תשבו לכתוב את הפיילוט לפניי שיש לכם עלילה לעונה שלמה, מה שיקרה הוא שתכתבו את סך האירועים "העונתיים" שלכם בפרק אחד! ואז מה הוכחתם? שאין לכם סדרה. יש לכם פרק אחד וזה כנראה סרט.
  2. תהיו נאמנים להחלטות שקיבלתם בנוגע למנגנון הסדרתי שלכם והעולם של הסדרה. אם החלטתם שמה שמוביל את הסדרה זה בית משפט או חקירה משטרתית אז תראו כיצד זה באמת בא לידי ביטוי כמחולל של הדרמה.
  3. שימו לב שהעלילות של הדמויות שלכם משתלבות זו בזו ולא נעות במקביל. הדרך לעשות זאת נכון היא להחליט קודם כל על השאלה הדרמטית הסדרתית ולפתח את העלילות כך שינבעו מאותו "שביל ראשי". אני עוסקת בכיצד לעשות זאת בסדנה לפיתוח סדרות, זה תהליך ואני ממליצה לא להקל בו ראש. אנחנו חושבים הרבה פעמים שעלילות של דמויות משנה נעות במקביל, אך זו לא הדרך הנכונה לפתח סדרה.
  4. שימו לב לפורמט ולכתיבה התסריטאית, תכתבו החצנה דרמטית של הקונפליקטים של הדמויות שלכם ואל תברחו למונולוגים אינסופיים שמסבירים את הכול בפינג פונג בין דמויות. הדרך הכי טובה לעשות זאת זה לפתח סצנות מפתח, שוב משהו שנלמד בסדנה ומהווה חלק חשוב בתהליך הפיתוח.
  5. שימו לב שיש משהו שמאגד את הפרק לכדי חלק מתוך שלם, שמייצג איזו חתיכה מתוך המהלך הכללי. אנחנו רוצים להשאיר את הקוראים / צופים עם תחושה של מתח ורצון לצפות בעוד. כמו כן, העלילה של הפרק כולו צריכה להיות קשורה לחלק מתוך השלם – למשל בפרק ב"דברים מוזרים" בו מגלים שוויל בחיים והוא יוצר קשר. אז הכול יהיה קשור בדרך זו או אחרת לוויל וליצירת הקשר שלו. עוד דרך לחשוב על זה היא למצוא נושא שכל העלילות מתאגדות מתחתיו.

חשוב לי לציין שכתיבה של סצנות וכתיבה של פרק יכול להיות כשלעצמו מקום שמאפשר פיתוח ומחשבה מחדש ואפילו "בריחה" קצת מהמסמכים הטכניים של הצעה לסדרה, הצהרת כוונות וכל מה שמרגיש שכובל אתכם כסטוריטלרים, כותבים ותסריטאים. אני לגמרי בעד! וחושבת שזה חשוב וכיף לצלול לתוך התסריט. מה שכן, חשוב גם לא ללכת לאיבוד שם, במיוחד בכתיבת סדרה, כי כתיבה של כלל הפרקים זה המון! וקל לאבד את הדרך כשהמבנה של הסדרה כולה עוד לא יציב וברור.

בסדנה לפיתוח סדרות אנחנו עובדים על בנייה של מבנה ההצעה ואחרי ההצעה יש אפשרות להמשיך במפגשים אחד על אחד ולפתח בייבל ומשם פרק. אפשר להיכנס לתהליך הזה גם באופן פרטני, על פי השלב שאתם נמצאים בו.

לא משנה מה תבחרו, שימו לב שאתם מגיעים לכתיבה של הפרק אחרי שיש לכם "מפה" של הסדרה כולה. אשמח מאוד לעזור לכם לבנות אותה, מוזמנים ליצור קשר כדי להתייעץ.

ממה להיזהר כשהופכים סיפור אוטוביוגרפי לסדרה?

מרץ 22, 2021

כשכותבים סדרה או סרט בפעם הראשונה, הציפייה היא שתכתבו על משהו שקרה לכם באמת או משהו שקרה למישהו קרוב אליכם. זו יכולה להיות אפילו המלצה של מורים ומרצים לכתיבה, תכתבו על מה שאתם מכירים!

ובמסמך הצהרת הכוונות תצטרכו גם להוכיח שיש לכם קשר אישי לסיפור שאתם מביאים למסך. ובכל זאת, חשוב להדגיש כי כתיבה של סיפור אישי ואוטוביוגרפי, אפילו אם לא שלכם בגוף ראשון, אלא של מישהו אחר שקרוב אליכם במציאות כמו קרוב משפחה או חבר טוב – יכול להכשיל אתכם מלכתוב סדרה טובה (או סרט טוב).

אלו הדברים שיש להיזהר מהם:

  • נסו לייצר את הריחוק הנדרש כדי לבחון את הסיפור כסיפור, כדרמה. האם אתם מסוגלים להיות אובייקטים ולבחון את מה שעבר עליכם כמבנה דרמטי? האם הסיפור עובד כמשהו נפרד שעומד בפניי עצמו? האם הסיפור "עובד"?
  • חשוב להיות מסוגלים לשבש עובדות, להרחיק את הסיפור והדמויות ממה שקרה באמת ולהיות נאמנים לדרמה. אם מה שקרה באמת לא מספיק מעניין, לא מספיק מותח, אם אין בסיפור קונפליקט ומאבק – אז כדאי לבחון מחדש את המבנה וכיצד הסיפור שחיברתם מתלבש על המבנה הזה ומייצר תהליך שינוי. מעבר בין ערך אחד לערך ההופכי שלו.
  • חשוב גם להיות מסוגלים להתעלל בדמויות, שלעיתים בגלל שמבוססות על עצמינו או מישהו קרוב אלינו, נוצר צורך להגן עליהם או להביא אותם כמו שהם במציאות. רגש ההזדהות עם דמות נוצר כשהדמות פועלת ונאבקת, אתם לעיתים לא מסוגלים להיות אובייקטים כי הרגשות שלכם במציאות מגיעות ממקום אחר, מההכרות עם אותם אנשים, לא מצפייה בדמות הזו על מסך.  
  • בסיטואציות של פיץ', ישיבה עם מפיקים וגופי שידור יכול להיות שתאלצו לענות על שאלות אינטימיות ולא תרצו לחשוף יותר מדיי. לא כולם רוצים לשים את הקישקע שלהם על השולחן. אתם צריכים להחליט החלטות קשות בנוגע לסיפור שאתם מספרים ולהיות מסוגלים להיות מקצועיים – אם אתם אמביוולנטיים, אולי זה לא רעיון טוב לקחת את הפרויקט הזה כפרויקט הדגל שלכם.
  • מאידך – ההכרות האינטימית שלכם עם סיטואציות מתוך החיים שלכם, מתוך העולמות שאתם מכירים ושוחים בהם זו הזדמנות פז לשים את המצלמה במקום בו היא לא הייתה מעולם ולספר סיפור ייחודי שעוד לא סופר. שווה ללכת על זה, אך שימו לב לא לפגוע בדרמה על חשבון האמת שאתם רוצים להביא. מה שצריך לעבוד בסופו של דבר זה הסיפור, לא גלאי האמת.

אשמח לעזור לכם לעבור את התהליך הזה ולשאול את השאלות הנכונות כדיי לייצר סדרה שעובדת. מוזמנים ליצור קשר ולקבל עוד פרספקטיבה וכלים לפיתוח שלכם.

יצירת סדר בעבודת כתיבת הסדרה

מרץ 14, 2021

שמעתי לא מעט כותבים מקצועיים, תסריטאים עובדים ואמנים בכלל מדברים רעות על השראה. הם טוענים שהשראה זו פיקציה, זה נחמד אבל שבהחלט לא כדאי לחכות לה או לעבוד על פיה ובהחלט יש בזה משהו, אבל אני לא מסכימה לחלוטין.

אני בעד השראה, בעד לכתוב כשמתחשק, לכתוב גם כשלא מתחשק, אבל בסוף אתם נשארים עם ערימות של טיוטות והדבר הכי חשוב שאפשר לעשות כדי לגרום לערימה הזו להפוך למשמעותית היא לייצר סדר. בכלל הדרך הנכונה לעבוד בכתיבה בלי ללכת לאיבוד היא לייצר סדר. מה שייך למה? מה בא לפניי מה? למה בכלל התחלתי לכתוב את זה?!

אם נפלה עליכם השראה וכתבתם סצנה, מצוין! כתבתם פרק שלם? מעולה! אבל חכו, אל תשלחו אותו עדיין במקום הצעה לסדרה. חכו רגע ותשאלו את עצמכם על מה הסדרה הזו? איך נכתוב פרק שגם ימשיך את זה שכתבנו כבר וגם יקדם אותנו? איך ניתן יהיה לזהות בפרקים את הDNA של הסדרה שלנו?

הדרך שאני תמיד עובדת על פיה, גם עבור עצמי וגם עם התסריטאים שאני מלווה היא שאילת שאלות לכל אורך הדרך, שאלות שלוחצות על מה שחסר כדי שהתסריט או הסדרה יהיו שלמים. עצם שאילת השאלות גורמת לנו להגיע לתשובות, לחשוב מחדש על מה שכתבנו וגם ליצור סדר בטיוטה החדשה שנכתוב.

בסדנה כתיבת סדרה על פי שיטת האקורדיון אנחנו מגיעים למסמך השאלות הסופי רק בשיעור האחרון לפניי הגשת ההצעה לסדרה, אבל גם במהלך הדרך את כל שיעור מובילה שאלה – על מה הסדרה? מה המנגנון הסדרתי? מה המהלך העונתי? מה הארק של הדמויות? מה אנחנו רוצים להגיד ביצירה הזו? למה הסדרה הזו חשובה לעולם ולמה היא חשובה לי?

תמיד בתור ילדה כשלא רציתי לעשות שיעורי בית, הייתי משכנעת את עצמי בכך שכל מה שצריך זה רק לענות על השאלות שהציגו בפניי ותוך כדי שאני קוראת את השאלות והן גורמות לי לחשוב, התשובות הופכות להיות קלות יותר.

מה הוא סדר במסמכי הגשה אם לא לעבור על "המגירות" הווירטואליות והפיזיות שלנו ולעשות שם סדר – מה מיותר? במה אפשר להשתמש? איפה נניח את החלק הזה ואיך נשתמש בו?

כדי לעבור תהליך פיתוח משמעותי וברור – צריך לייצר עמוד שדרה לפרויקטים שלנו והדרך הכי קלה היא לשאול את השאלות הנכונות. מהן השאלות הנכונות? יש כמה שחוזרות על עצמן כמו שאני תמיד מציגה בפודקסט ניתוח סדרות, אבל יש כאלו שהן ספציפיות קשורות לכם ולפרויקט האישי שלכם.

שאלות נכונות, ממש כמו מנורות רחוב, מאירות את הדרך בחשיכה. עוזרות לנו להגיע למקום שאליו אנחנו רוצים להגיע.

מחפשים את השאלות שלכם? צרו איתי קשר ונמצא את הדרך שבסופה האור הוא הסדרה שלכם מוקרנת על המסך

איך כותבים סדרה תוך כדי צפייה בסדרה? או איך להשתמש בסדרות האהובות עלינו לפיתוח הסדרה שלנו?

פברואר 22, 2021

מכירים את התחושה הזו שאתם בתוך הסצנה שאתם רוצים לכתוב והכול שמש ופרחים ופרפרים עד הרגע שפתחתם את הלפטופ? חרדת הדף הלבן זה סימפטום שיש להרבה כותבים. במיוחד כשברור לכם שאתם הולכים לכתוב הרבה יותר מעמוד אחד. הרבה יותר כיף פשוט לפתוח את הטלוויזיה / אינטרנט ולחזור ולצפות בסדרה אהובה, כאשר אנחנו ממשיכים ותוהים בלב איך כתיבה נראית כל כך קלה על המסך כשבפועל זה כל כך קשה?

אז, במיוחד בשבילכם יש לי תרגיל: נסו לכתוב סצנה מועתקת לחלוטין מתוך סדרה שאתם אוהבים. פשוט, שבו מול הסצנה, צפו בה ואז כתבו אותה אחת לאחת. אבל, בעת הכתיבה נסו לסגור את המסך ולכתוב מהזיכרון בלבד.

כך אתם עדיין נמצאים בעולם הבדיוני של הסדרה שלכם, אולי גם מלאים בהשראה, אבל גם נותנים לעצמכם דרור להמציא ולאלתר.

עכשיו, נסו לקחת את הסצנה שכתבתם ולשלב אותה בסדרה שאתם מדמיינים. מתי היא מתרחשת? בהתחלה? בסוף? אחרי איזה מאורע? מי הדמויות שלוקחות בה חלק? מה קרה להן לפניי הסצנה הזו ומה קרה להן אחרי?

עכשיו נסו לחשוב קצת יותר בגדול על פרק שלם שאהבתם במיוחד. מה אהבתם בו? האם זה היה הדיאלוג? הנושא? האווירה? אולי הלוקיישן? מפגש עם דמות שבאה לידי ביטוי באופן ייחודי?

נסו לנסח לעצמכם תשובות לשאלות הללו ועל בסיס התשובות דייקו עבור עצמכם, מה מתוך האלמנטים הללו אתם יכולים להכניס לתוך הסדרה שלכם. כיצד אתם יכולים לדייק אותה?

זה בלתי אפשרי להיות סופר בלי לקרוא ספרים וזה בלתי אפשרי להיות תסריטאי בלי לצפות בסרטים וסדרות. זה מזון לנפש, זו השראה, זה להבין מה קורה בעולם מבחינת סגנון וז'אנר ונושא, אבל מעל הכול זה להבין מה מושך אתכם. במה מעניין אתכם לצפות פרק אחר פרק, עונה אחר עונה. מה יעניין אתכם לנתח ולהעמיק ולחקור – הסדרות שאתם צופים בהם, הסדרות שאתם אוהבים בהכרח קשורות לסדרות שאתם רוצים לכתוב.

תשתמשו בהן. תעתיקו מהן את מה שקוסם לכם ואז תהפכו את זה לשלכם.

ואם אתם רוצים להמליץ לי על סדרה מגניבה במיוחד או להיעזר בי לכתיבה ופיתוח הסדרה שלכם, אתם לגמרי מוזמנים, כל דיאלוג כזה הוא עוד לבנה בדרך לעולם בדיוני חדש ומופלא.

איך כותבים סדרת רשת?

פברואר 14, 2021

אני אתחיל ואכתוב שההבדל העיקרי בין סדרת רשת לסדרה טלוויזיונית הוא בתפיסה. יש נטייה לזלזל יותר בסדרת רשת, לצפות בה כבדרך אגב, לא לפנות את הזמן והפנאי המנטלי שהיינו מפנים לסדרה "רגילה", טלוויזיונית, כזו שפעם אולי היינו יכולים לראות פעם בשבוע בערוץ מסוים והיינו מחכים לה.

היום זה נורא עניין של איפה אני צופה ומה הרגלי הצפייה שלי, עבור קהל היעד של סדרות רשת – גילאי 15-35, גם הצפייה בסדרות הטלוויזיוניות היא דרך הרשת. אז ההבדל הוא בעיקר בתפיסה ועל כן היוצרים צריכים להקדיש יותר תשומת לב לפרטים מסוימים כדי לתפוס את תשומת הלב והנאמנות של הקהל שלהם.

תקציב – לסדרת רשת יש פחות תקציב מסדרת דרמה, הרבה פחות. פרק של סדרת דרמה עולה מאות אלפים, לפעמים אפילו מיליון לפרק בעוד סדרת רשת בדרך כלל ממומנת על ידי היוצרים שלה (ולהם אין כ"כ כסף) ועל כן, לרוב הלוקיישן יהיה אותו לוקיישן או כמה לוקיישנים מצומצמים.

יהיו 2-3 דמויות קבועות ומעטות וחיסכון בכל מה שקשור להפקה. דווקא בגלל זה, לדעתי, הכוח של התסריט הוא זה שבא לידי ביטוי פה, ככל שהתסריט יהיה מדויק יותר, הקצב מהיר יותר, הביטים תכופים יותר, כך ניתן יהיה למקסם את הפוטנציאל של הסדרה ולתפוס את הצופה.

אורך הפרקים – הפרקים של סדרת רשת קצרים יותר, משום שהצפייה בה היא כדרך אגב. על כן כדאי לכתוב את הפרקים קצת כמו סיטקום או סרט קצר מאוד שיש בו אירוע אחד מרכזי והאירוע הזה מוביל את העלילה של הפרק והכול קורה סביבו. משהו מדויק, מקומי, בלי יותר מדיי השתלשלות עלילתית.

פריים – תדמיינו שצופים בפרק שלכם במסך קטן של הטלפון ועל כן עדיף ללכת על יותר קלוז אפ-ים ופחות לונג שוט, מבחינת תאורה עדיף לצלם סצנות יום ולא לילה, שהפריים לא יהיה חשוך מדיי, כך שניתן יהיה להבין את ההתרחשות גם אם אני צופה בסצנות בזמן שאני נוסעת באוטובוס, יושבת לצד החלון.

סאונד – יש מצב שהצופים שלכם יצפו בסדרה ללא סאונד בכלל, אז כדאי להקפיד על כתוביות ושניתן יהיה להבין מה קורה גם אם אין לי אוזניות לראות את הפרק, מה שצריך לתפוס אותי זה הוויז'ואל ושהוויז'ואל יתפוס מספיק גם אם הוא לא נתמך בסאונד. אם זה יהיה מספיק מעניין, אני מאמינה שהצופים יחזרו שוב לפרק ויצפו בו גם עם אוזניות, אבל הרגע שבו הצופים נכנסים לפרק עצמו – שוב, זה בדרך כלל תוך כדי שעושים משהו אחר.

דרך טובה לחשוב על סדרת רשת היא כמו על פרסומת, חשוב שהיא תתפוס את העין, את תשומת הלב, כי יש בה משהו ייחודי ומעניין, אולי מצחיק, אולי דרמטי מאוד, אולי זו הדרך שבה הדמויות נעות על המסך. הבמאים של הסדרה שאני כתבתי הגיעו מעולם הפרסום והסרטים הקצרים ואני חושבת שבכך טמונה ההצלחה של הסדרה.

מספר דמיות וארקים ממליצה להתמקד בדמות אחת מרכזית ובארק שלה. אין הרבה זמן להתחבר לכמה דמויות, עדיף שההזדהות והסקרנות של הצופים יהיו מספיק חזקים כדי שימשיכו ויזכרו את הדמות הראשית מאשר שיתפזרו על כמה דמויות שלא יספיקו להתפתח כל אחת בפרק הזמן הקצר של הפרק.

באזז – יש משהו בחופש של הרשת, בעצמאות של הסדרה שדורש שתהיה קצת משוגעת, ייחודית, בולטת, אפשר לעשות את זה מצחיק, פרודי, מוזר מאוד, נונסנס. השיווק של הסדרה הוא חלק מהותי בהצלחה שלה, היוצרים צריכים להיות המקדמים של הסדרה ברשת, ככל שיש יותר אנשים מעורבים שיכולים לקדם, מה טוב. מומלץ גם לפנות לאנשים אישית, "להיטפל" על איזה נושא חם שעומד על סדר היום או אולי לעסוק בנושא שאתם מבינים בו וקשורים אליו באופן אישי.

תדירות ועקביות עדיף שכל הפרקים של העונה יהיו מוכנים ברגע שאתם מתחילים להעלות אותם לאוויר, כך שתוכלו לשמור על תדירות ועקביות. למשל פרק יעלה כל יום ראשון בעשר בבוקר, לא משנה מה קורה. כשרואים את הסדרה שלכם שוב ושוב צפה בפיד, כשרואים שזה משהו קבוע, שמדברים על זה, אז זה כבר יוצר עניין וסקרנות, אפילו ברמה של לראות רק על מה מדובר.

שיתוף פעולה אנחנו חיים במן תקופה כזו שיש ציפייה שתצליחו לעשות את הכול לבד – הכתיבה, הבימוי, המשחק, העריכה, הקידום ברשתות החברתיות… אבל, אני לא חושבת שזה נכון לצפות מעצמכם לעשות הכול. להיפך, עדיף לשתף פעולה. אחרי שכותבים, לקרוא את התסריט יחד עם יוצרים אחרים, לשמוע איך זה נשמע בקול, לשכתב ביחד, להפיק ביחד. זה גם עושה את כל התהליך ליותר כייפי ופחות בודד. וגם מאוד עוזר אחר כך בהפצה של הפרויקט.

סדרות רשת יכולות להיות מקפצה אדירה ליוצרים צעירים, אם זאת, עדיף לא לרוץ לצלם את הדראפט הראשון אלא להיות בטוחים קודם שהתסריט מדויק ועובד. זה עדיף מאשר לגלות את זה בחדר העריכה או ברגע שכבר העלינו את הפרק לאוויר.

לא בטוחים אם מה שכתבתם עובד או לא? רוצים לעשות את התסריטים חדים יותר, אבל לא יודעים איך? שיטת האקורדיון מותאמת גם לסדרות רשת! ואתם מוזמנים ליצור איתי קשר בכדי לקבל ייעוץ, עריכת תסריט וליווי של הפרויקט.

מחסום כתיבה

ינואר 14, 2021

אין כמעט יוצר שלא נתקל במחסום יצירתי. זה חלק מתהליך היצירה, ממש כמו שחלק מהנהיגה ליעד כרוכה בעצירות ברמזורים. מחסום כתיבה הוא עצירה של תנועת הכתיבה, אך בניגוד לעצירה ברמזור, אנחנו רוצים להמשיך לנוע קדימה ולא יודעים איך.

הדרך לשחרר את המחסום הזה, היא לנסות ולייצר תנועה במקום שאנחנו מרגישים תקועים בו. התנועה יכולה להיות תנועה פיזית או מנטלית. אולי שניהם. תיכף אפרט איך, אבל לפניי שאתם מתחילים, נסו להבין מדוע אתם חסומים? יכול להיות שזה קשור לשעמום מהיצירה עצמה. אולי חסרים לכם כלים, אולי חסר לכם דיאלוג. אולי חסר לכם דד ליין. אולי זה פחד מכישלון?

שאילת שאלות זה השלב הראשון לשחרור המחסום. למה נתקעתי? מה הייתי רוצה שיקרה עם היצירה הזו? מה יעזור לי?

השלב השני הוא לייצר תנועה "מנטלית" – דרך דיאלוג, קבוצת כתיבה, סדנה, עריכת תסריט, טיפול (כן, טיפול הוא דרך נהדרת לשחרור מחסומים, זה מתקשר להצהרת כוונות, הסיבה שאנחנו יוצרים ואנחנו קשורים זה בזה)

תנועה "פיזית" – חופשת כתיבה במקום אחר לכמה שעות או אם מתאפשר כמה ימים, זה עוזר לשינוי פרספקטיבה. יציאה לפעילות גופנית כלשהי כמו הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה, ריצה.

תנועה של היצירה עצמה בין פורמטים – לכתוב בכתב יד במחברת, להקליט את הסיפור בקולכם (עדיף בלי להביט בטקסט, נסו לאלתר לפי מה שאתם זוכרים), לכתוב את זה כסטנדאפ, כסיפור קצר, כסמס.

נסו לייצר לעצמכם מסגרת על ידי הגשה לדד ליין, תחרות, קבוצה של יוצרים שנפגשים.

יש מפגשים קבועים של איגוד התסריטאים וקיימות עוד הרבה מסגרות.

אני מאמינה גדולה בדיאלוג מבוסס על שאילת שאלות, אם היצירה שלכם היא סדרה או תסריט לסרט, אשמח מאוד לעזור לכם למצוא את הכלים הספציפיים שיעזרו לכם להפוך אותה למה שהיא אמורה להיות. זה משתנה מיוצר ליוצר, מיצירה ליצירה, אבל עצם הכניסה למסגרת, הופכת את התהליך לברור וממוקד, עם תוצאות יפות בסופו.

אל תתייאשו מכך שהתהליכים לוקחים זמן, ממש כמו בטבע, ההתגבשות של החומר לאורך שנים היא מה שמייצרת שכבות והופכת את התוצאה הסופית למרתקת ועמוקה.

מה ההבדל בין כתיבת סדרה לכתיבת תסריט לסרט?

ינואר 3, 2021

התיאוריה לכתיבת תסריט לסרט מוכרת ונכתב עליה בלא מעט רבי מכר, "סיפור" של רוברט מקי,  "להציל את החתול" של בלאק סניידר אלו רק 2 דוגמאות מיני רבות. התמצית של התיאוריה היא חלוקה של התסריט למבנה: אקספוזיציה, אירוע מחולל, נקודת מפנה 1, נקודת אמצע, נקודת מפנה 2, שיא והתרה… לא ארחיב על כך עוד, לפחות לא בפוסט הזה, כי על המבנה הזה אתם יכולים לקרוא הרבה ספרים ופוסטים.

המבנה הזה נכון עבור תסריט לסרט קצר או ארוך, אבל מה המבנה של סדרה? איך היא בנויה? ובכן, לא אותו הדבר! סדרה בניגוד לסרט, זה סיפור רחב יריעה שמורכב מפרקים וכל פרק קשור לפרקים האחרים על ידי אלמנט סדרתי, מבנה שחוזר על עצמו, דמויות ועלילה. לפעמים זו תמה שחוזרת על עצמה, כמו במראה שחורה למשל. העלילה של סדרה מתקדמת בכל פרק, אך המבנה שלה שונה ואם ננסה לכתוב סדרה כפי שאנחנו כותבים תסריט לסרט, רוב הסיכויים שנכתוב מהלך שלא מספיק לעונה שלמה, בוודאי לא לכמה עונות.

כשחושבים על זה, אם רוצים לתאר סדרה כתנועה – התנועה שלה היא הלוך ושוב, התקדמות וחזרה. לכן, הדימוי של אקורדיון כל כך קרץ לי עבור התיאוריה שפיתחתי לכתיבת סדרה.

שיטת האקורדיון היא חלוקה של פיתוח הסדרה לארבעה מרכיבים שחוזרים על עצמם תמיד בכל סדרה – גם בסדרות שאני מנתחת בפודקסט וגם לסדרות שאתם כותבים.

כדי ללמוד אותה, יש לעבור תהליך פיתוח בו אתם לומדים ומתרגלים כל אחד מהשלבים בדרך ומקבלים משוב בכתב וליווי.

המרכיבים של סדרה על פי התיאוריה של שיטת האקורדיון הם – שאלה דרמטית, מנגנון סדרתי, מהלך עונתי/סדרתי, ארק של דמויות, עולם הסדרה והצהרת כוונות. כל אחד מהמרכיבים עובר בשיעור נפרד, אך כולם קשורים זה לזה ומרכיבים יחדיו את הסדרה. כל המרכיבים דרושים להצגת הסדרה, לפיתוח ולהרחבה שלה לשלב כתיבת הבייבל והפרקים.

בניגוד לתסריט בו אתם יכולים לכתוב את כולו לבד ואז למכור אותו כיצירה שלמה, סדרה נמכרת כהצעה – מקוצרת או מורחבת. משום שמספר העמודים של כל הפרקים מגיע למאות (עמוד של תסריט = דקה מצולמת על המסך) ואין כמעט סיכוי שמפיק או גוף משדר יקרא כל כך הרבה עמודים לפניי שקיבל מושג על מה הסדרה.

לכן, כתיבת סדרה היא לא עבודה של בנאדם אחד, היא יצירה שנבנית תוך כדי דיאלוג. הדיאלוג עוזר לכם לדייק את הסדרה שלכם, כך שאף סצנה לא מיותרת ואף מהלך לא נמצא שם לקישוט.

אני אשמח לעזור לכם לטפס מעל המשוכות עד לגיבוש המסמך שיתאר את העולם שאתם רוצים לבנות.

זה לא משהו שעושים בדראפט ראשון או שני או שלישי… זה לוקח זמן להפנים ולתרגל ועל כן בניתי סדנה. מקוצרת ככל שיכולתי. אני גם שונאת לבזבז זמן ורוצה להגיע לתוצאות כמה שיותר מהר.

מוזמנים להצטרף למחזור הבא ולהתחיל לכתוב את שלכם 🙂

מה זו שיטת האקורדיון?

דצמבר 23, 2020

שיטת האקורדיון היא תיאוריה בתסריטאות, שפיתחתי בעקבות כתיבת הסדרה שלי FIRST LOVE ומטרתה לפשט את תהליך כתיבת הסדרה עבור תסריטאים וכותבים בכלל. השיטה מאפשרת לכם כיוצרים לכתוב הצעה מתומצתת של הסדרה שלכם בלוגליין (Logline), עמוד אחד (One Pager), סינופסיס (Synopsis) או פרה-בייבל (Pre-bible) וגם באופן מורחב יותר כבייבל (Bible), אאוטליין (Outline) או טריטמנט (Treatment) על ידי חלוקה לארבעה מרכיבים מרכזיים:

1. שאלה דרמטית ומנגנון סדרתי

2. מהלך עונתי / סדרתי וארק של דמויות

3. עולם הסדרה

4. הצהרת כוונות

החלוקה מאפשרת לכם לעבוד על כל אחד מהמרכיבים בנפרד כדי לענות על השאלה – על מה הסדרה? ומה קורה בסדרה? במסמך הגשה קצר או ארוך. החלוקה לארבעת המרכיבים עוזרת לנו לעבור תהליך פיתוח מסודר על פי שלבים, במהלכו כל המרכיבים מתחברים לסיפור השלם של הסדרה שלכם.

הדרך הכי טובה ללמוד את שיטת האקורדיון היא דרך סדנה שאני מעבירה, 8 מפגשים במתכונת מצומצמת ל-8 משתתפים בלבד. במהלך הסדנה אתם גם לומדים וכותבים את ההצעות שלכם וגם מקבלים משוב אישי ממני וממשתתפי הסדנה.

המטרה היא לעבור תהליך פיתוח ביחד ולהיעזר זה בזו, משום שכתיבת סדרה היא תהליך שדורש כמה מוחות. שאילת השאלות וההתקדמות הקבוצתית משבוע לשבוע יוצרת דינמיקה של חדר כותבים וגם עבודה אינדיבידואלית אינטנסיבית.

הרבה פעמים החלום של הסדרה שלנו מתרסק ברגע שאנחנו מתחילים לכתוב אותה. אנחנו הולכים לאיבוד בנפח העצום של מספר הפרקים והעונות – באיך שאנחנו רוצים שהסדרה שלנו תראה מול הטיוטות הראשונות שלא מצליחות להראות את החזון.

כשאנחנו קוראים בייבלים או תסריטים של סדרות קיימות, אנחנו לא חווים את התהליך שהם חוו. לא יודעים מה הדרך שהתסריטאים הללו עברו כדי להגיע לתוצאה הסופית הזו. הדרך היא מה שחשוב, היא מה שיביא אתכם בסופו של דבר להצעה שתמכור את הסדרה שלכם;

זו הסיבה שפיתחתי את התיאוריה של שיטת האקורדיון.

אחרי שכתבתי בעצמי בפעם הראשונה את הסדרה שלי, זיקקתי את הדרך עבורכם. ניתן לשמוע הדגמות לניתוחי סדרות מוכרות ומצליחות באופן שוטף בפודקסט ניתוח סדרות על פי שיטת האקורדיון ולהיווכח שהמרכיבים של השיטה קיימים גם בהם.

יום אחד אני מקווה לכתוב את התיאוריה כולה גם ספר, משום שחשוב לעבור יחד עם הקריאה שלה תהליך כדי ליישם אותה. חשוב לזכור שפיתוח של סדרה (וכדי לכתוב הצעה טובה לסדרה שתמכור יש לפתח אותה) לוקח זמן. במינימום כמה חודשים, במקסימום כמה שנים.

אם אתם רוצים ללמוד את השיטה ולקבל ליווי בתהליך הכתיבה של הסדרה שלכם, מוזמנים ליצור איתי קשר.

איך מתפרנסים מכתיבה? איך מתפרנסים מתסריטאות?

דצמבר 23, 2020

לא מזמן השתתפתי במפגש תסריטאים (מתחילים/ צעירים) שמתעניינים להצטרף לאיגוד התסריטאים.
מטרת המפגש היה לאפשר לתסריטאים שסיימו עכשיו לימודים להציף שאלות ובאופן לא מפתיע, השאלה המרכזית שנידונה בואריציות שונות הייתה – איך מתפרנסים מזה? איך אנחנו לוקחים את הרעיונות, הטקסטים, התסריטים, ההצעות והופכים אותם מתחביב למקצוע? והיו תשובות טובות לכולם, נדב בן סימון נתן נאום מוטיבציה נהדר, גם מאור גילרמן, שירה ברוך, ליאום תמם. הם הפיחו מוטיבציה גם בי, שמתמודדת עם הסיפור הזה כל פעם מחדש – אבל, מעבר לכל התשובות הטובות, אני רוצה להציע שיר – לא שלי, שיר ששר FATHER JOHN MISTY –  "everything is free" .

"מישהו עלה על השיטה הוא אומר, אנחנו נעבוד בזה בכל מקרה, גם אם לא נקבל על זה כסף". שמעתי את השיר הזה לפניי כמה ימ­ים ומאז הוא הפך להמנון שלי. דרך אגב, זה התשלום האמתי של אומנות בעיניי, שיצירה שלך מדובבת את הרגשות של אנשים אחרים, שאולי אין להם מילים להסביר אותה בדיוק. על כתיבה אין תשלום, לא אמתי. לא באמת. זה לא מקצוע במובן הזה שאני עובדת בזה, ניסיתי לייצר לעצמי משמעת כתיבה במשך זמן מה, זה אף פעם לא עבד. אני לא אדם ממושמע, בשום דבר. המילה הראשונה שלי בערך הייתה "לא רוצה", אבל כל בוקר כשאני קמה, אני בשיר. כל לילה כשאני הולכת לישון, אני בסצנה. אין כוס טיפים שאפשר לאסוף אחרי שעות על שעות מול המסך, אולי כמה לייקים. זה בהחלט לא משלם את הדלק.

והעצות הנהדרות שעלו אתמול – ביניהן לצאת ולצלם בעצמך ולעלות לרשת, זה מעניין, כי זה מה שאנחנו עושים כל הזמן – בחינם. מזינים את הרשת. גם השיר של ג'ון, אם ישמע מיליוני פעמים, בקושי יכניס לו כסף –  $0.0084 על כל השמעה. אנחנו עושים את זה בחינם, אנחנו נמשיך לעשות את זה בחינם, כל מה שעשיתי אי פעם, אני חייבת למסור את זה ככה. מישהו עלה על השיטה, שאנחנו נעשה את זה בכל מקרה, גם אם לא נקבל על זה כסף. אין לנו בעיה לעבוד קשה – זה עבור מי אנחנו עובדים.

ולשמחתי, כרגע, עובדת בשביל עצמי. אז חלון עם כמה ענני גשם, מוזיקה טובה, כמה לייקים. מצליחים לייצר חיוך וזה אולי יותר ממה שאי פעם קיבלתי בדיי ג'וב.