איך לעזאזל כותבים סדרה?
פיתוח סדרה על פי השיטה שפיתחתי, שיטת האקורדיון, שונה מהותית מפיתוח של סרט קצר או באורך מלא. קודם כל המבנה שונה, במקום מבנה של התחלה
פיתוח סדרה על פי השיטה שפיתחתי, שיטת האקורדיון, שונה מהותית מפיתוח של סרט קצר או באורך מלא. קודם כל המבנה שונה, במקום מבנה של התחלה
במוצאי שבת האחרונים (12.10.25) הוזמנתי להקרנה של הסרט הקצר של מעיין בלך על ג'קי מקייטן ויהודה קיסר "החלטורה האחרונה". ההקרנה הייתה במועדון הביט במסגרת פסטיבל
מה הבעיה ליצור תוכן? כל מה שאתם צריכים – יש לכם. אתם יכולים לקחת דף ולכתוב, אתם יכולים לקחת את המצלמה של הטלפון ולצלם, להוריד
החיים של כולנו מורכבים מאוד. אנחנו עסוקים מבוקר עד ערב בעבודה, משפחה, חברים, השרדות. אבל איכשהו, למרות זאת, מוצאים שעות על גביי שעות לצפייה במסך,
אתם בטח מכירים את זה. אתם רוצים לכתוב ולא מצליחים. אתם רוצים להיות "כותבים", "סופרים", "תסריטאים" אבל במאני טיים, יש לכם זמן לכתוב, יש לכם
הפורמט התסריטאי הוא חלק משמעותי בכל הפקה. דף של תסריט שווה דקה בסרט או סדרה וחשוב לציין שתסריט כמו שהוא בניגוד לשיר או סיפור או
0. אין לי וואטאפ. הוא לא עובד ואין לי אפשרות לקרוא או להגיע להודעות. נכון לעכשיו אין לי כוח לריב עם האפליקציה השטנית הזו. אז
//פוסט חמישי מתוך הסדרה "כתיבה על כתיבה" // איתן גרין, שהיה אחד מהמורים שלי לתסריטאות, היה אומר לנו "לכו לבר, לכו לים, לכו לבית קפה
// על האבנים שבדרך מתוך "כתיבה על כתיבה" // תארו לכם עולם שבו היו אומרים לילדים שהם יישארו קטנים לעד. במקום להגיד לילדים "כשתגדל –
ייאוש הפך למילה גסה אז משתמשים במילות כיסוי, כמו עייפות, עומס, קושי. אבל האמתי שהמאבק מייאש וזה בסדר להגיד "אני מיואשת ואני לא יודעת מה
פרק ראשון מתוך סדרת פוסטים "כתיבה על כתיבה" ונתחיל בכך שהאדם אף פעם לא מרוצה, תמיד רוצה שינוי, תמיד רוצה יותר טוב ואם מרדדים את