ממה להיזהר כשהופכים סיפור אוטוביוגרפי לסדרה?

מרץ 22, 2021

כשכותבים סדרה או סרט בפעם הראשונה, הציפייה היא שתכתבו על משהו שקרה לכם באמת או משהו שקרה למישהו קרוב אליכם. זו יכולה להיות אפילו המלצה של מורים ומרצים לכתיבה, תכתבו על מה שאתם מכירים!

ובמסמך הצהרת הכוונות תצטרכו גם להוכיח שיש לכם קשר אישי לסיפור שאתם מביאים למסך. ובכל זאת, חשוב להדגיש כי כתיבה של סיפור אישי ואוטוביוגרפי, אפילו אם לא שלכם בגוף ראשון, אלא של מישהו אחר שקרוב אליכם במציאות כמו קרוב משפחה או חבר טוב – יכול להכשיל אתכם מלכתוב סדרה טובה (או סרט טוב).

אלו הדברים שיש להיזהר מהם:

  • נסו לייצר את הריחוק הנדרש כדי לבחון את הסיפור כסיפור, כדרמה. האם אתם מסוגלים להיות אובייקטים ולבחון את מה שעבר עליכם כמבנה דרמטי? האם הסיפור עובד כמשהו נפרד שעומד בפניי עצמו? האם הסיפור "עובד"?
  • חשוב להיות מסוגלים לשבש עובדות, להרחיק את הסיפור והדמויות ממה שקרה באמת ולהיות נאמנים לדרמה. אם מה שקרה באמת לא מספיק מעניין, לא מספיק מותח, אם אין בסיפור קונפליקט ומאבק – אז כדאי לבחון מחדש את המבנה וכיצד הסיפור שחיברתם מתלבש על המבנה הזה ומייצר תהליך שינוי. מעבר בין ערך אחד לערך ההופכי שלו.
  • חשוב גם להיות מסוגלים להתעלל בדמויות, שלעיתים בגלל שמבוססות על עצמינו או מישהו קרוב אלינו, נוצר צורך להגן עליהם או להביא אותם כמו שהם במציאות. רגש ההזדהות עם דמות נוצר כשהדמות פועלת ונאבקת, אתם לעיתים לא מסוגלים להיות אובייקטים כי הרגשות שלכם במציאות מגיעות ממקום אחר, מההכרות עם אותם אנשים, לא מצפייה בדמות הזו על מסך.  
  • בסיטואציות של פיץ', ישיבה עם מפיקים וגופי שידור יכול להיות שתאלצו לענות על שאלות אינטימיות ולא תרצו לחשוף יותר מדיי. לא כולם רוצים לשים את הקישקע שלהם על השולחן. אתם צריכים להחליט החלטות קשות בנוגע לסיפור שאתם מספרים ולהיות מסוגלים להיות מקצועיים – אם אתם אמביוולנטיים, אולי זה לא רעיון טוב לקחת את הפרויקט הזה כפרויקט הדגל שלכם.
  • מאידך – ההכרות האינטימית שלכם עם סיטואציות מתוך החיים שלכם, מתוך העולמות שאתם מכירים ושוחים בהם זו הזדמנות פז לשים את המצלמה במקום בו היא לא הייתה מעולם ולספר סיפור ייחודי שעוד לא סופר. שווה ללכת על זה, אך שימו לב לא לפגוע בדרמה על חשבון האמת שאתם רוצים להביא. מה שצריך לעבוד בסופו של דבר זה הסיפור, לא גלאי האמת.

אשמח לעזור לכם לעבור את התהליך הזה ולשאול את השאלות הנכונות כדיי לייצר סדרה שעובדת. מוזמנים ליצור קשר ולקבל עוד פרספקטיבה וכלים לפיתוח שלכם.

איך לקבל ביקורת כך שתועיל לסדרה / תסריט ואיך לזהות ביקורת לא עניינית ורעילה

אוקטובר 11, 2021

כיוצרים אנחנו חייבים ביקורת כדי להתקדם. אין שום סיכוי שנצליח לשפוט את הכתיבה שלנו באופן אובייקטיבי ונצליח לזהות מה לא עובד בלי נקודת מבט אחרת, שאינה שלנו.

אבל, ביקורת יכולה להוריד אותנו, יכולה לבאס, יכולה לגרום לנו אפילו לנטוש את הפרויקט שלפניי רגע כתבנו בתשוקה רבה או לפעמים במקרים קשים גם לגרום לנו להפסיק לכתוב לחלוטין, להפסיק ליצור ולסתום את הגולל על הפרק הזה בחיינו.

ביקורת יכולה להיות מכאיבה מאוד, גם אם האדם שנותן לנו אותה מתכוון רק לטוב.

הלוואי וכולנו יכולנו לכתוב מושלם בטיוטה הראשונה.

אבל כפי שאתם בטח יודעים, כתיבה היא שכתוב! ואיך נשכתב אם אנחנו לא פתוחים לקבלת ביקורת? מאידך, איך נגן על עצמינו מביקורת רעילה שתקטע את תהליך הפיתוח שלנו עוד לפניי שהספקנו לצמוח?

הנה כמה הנחיות:

  1. ביקורת צריכה להיות עניינית, קשורה למבנה ולהיות מנוסחת באופן מקצועי וברור. נכון, כתיבה היא ביטוי רגשי, אבל רגשות נטו לא יכולים להיות הקו המנחה לביקורת. "משהו לא מרגיש לי נכון", "אני לא מרגיש את הדמויות" – כל ניסוח שמשתמש בכלי לא מדיד ולא ברור כמו תחושה ורגש כדי להגיד לנו שמשהו לא עובד, לא מסייע לנו להתקדם עם הכתיבה ולהתקדם לטיוטה הבאה. ביקורת צריכה להשתמש במונחים הדרמטיים המוכרים לנו – אירוע מחולל, דמות עגולה, דמות שטוחה, קונפליקט, רצון, מעצור, מהלך שינוי… והיא גם צריכה לפרט איך לדעתה ניתן לפתור את הבעיות שהיא מזהה בתסריט או הצעה לסדרה או לפחות לתת ניסיון לפתרון.
  2. אסור לביקורת להיות אישית כלפיי הכותב. הביקורת צריכה לעסוק בטקסט ובטקסט נטו. להניח הנחות על היוצר של הסדרה או להשתמש בידע שיש לנו על הרקע שלו או שלה, בין אם מדובר בהנחה מגדרית, אתנית או שמבוססת על מראית עין יכולה לפגוע ביוצר באופן אישי. בנוסף, זה אומר לנו שמי שנותן לנו את הביקורת לא מתייחס לטקסט כעומד בפניי עצמו אלא מתייחס ליוצר והיוצר אינו הטקסט, גם אם כתב אותו. גם לכם אני ממליצה ליצור הפרדה ביניכם לבין הטקסט כפי שכתבתי בעבר בפוסט – ממה להיזהר כשהופכים סיפור אוטוביוגרפי לסדרה.
  3. המבקר יכול להדגים ולהשתמש בניסיון האישי או ביצירתיות משלו כדי לתת פתרונות, אך זה לא צריך להיות הבסיס לביקורת והביקורת כולה. משמע, הביקורת צריכה לעסוק בסיפור שלכם ולהתייחס למבנה שאתם יצרתם, לדמויות שלכם, למסע שאתם בניתם ולא לבנות אלטרנטיבה חלופית לגמרי שמבטלת את כל העבודה שעשיתם מבלי להתייחס אליה.
  4. ביקורת לא צריכה להציף! נסו לקחת הערה אחת מרכזית ועוד שתיים משניות מתוך הביקורת ולא להיכנס למצב שאתם מוצפים ולא מסוגלים לגעת בטקסט שלכם לאחר קבלת הביקורת. בררו ביניכם לבין עצמכם למה אתם מתחברים, איזו ביקורת לוחצת על הנקודות הכי בוערות שלכם, משהו שידעתם שלא עובד ועכשיו אתם יודעים למה ואיך לפתור אותו. תצרו הדרגה בעבודה שלכם וסדר עדיפויות.

ועוד הערה אחרונה – כשאתם מגישים הצעה או תקציר או תסריט לפיתוח שימו לב שמגיע לכם לקבל פידבק בכתב מהלקטורים. אל תוותרו על הזכות הזו ובקשו את הפידבק מהקרנות.

אחת הסיבות המרכזיות שפיתחתי את שיטת האקורדיון הייתה כי הרגשתי שחסר לי מבנה מפתח לפיתוח סדרה ואני משתמשת בכלים של השיטה וגם בתיאוריות הקלאסיות של תסריטאות כדי לתת ביקורת ולעזור ליוצרים להתקדם עם הפרויקטים שלהם. אם אתם מרגישים צורך בעין מקצועית, מוזמנים לקרוא על האני מאמין שלי בליווי ועריכת תסריט וליצור קשר.