איך לעזאזל כותבים סדרה?
פיתוח סדרה על פי השיטה שפיתחתי, שיטת האקורדיון, שונה מהותית מפיתוח של סרט קצר או באורך מלא. קודם כל המבנה שונה, במקום מבנה של התחלה
פיתוח סדרה על פי השיטה שפיתחתי, שיטת האקורדיון, שונה מהותית מפיתוח של סרט קצר או באורך מלא. קודם כל המבנה שונה, במקום מבנה של התחלה
כשהייתי בת 13 אמא שלי נסעה לחוץ לארץ, לנסיעה עסקית והשאירה לי טלפון סלולרי על המיטה. עכשיו, למה היא עשתה את זה? כי לא רציתי
אני רוצה להזהיר ולהגיד על ההתחלה שהפוסט הבא אינו ייעוץ פיננסי, הוא כן אבל ייעוץ אומנותי. להשקיע באומנות שלכם, ללמוד מיומנויות חדשות, לתרגל אותן, להתמקצע
מה עושים עם טיוטות ישנות שלא משרתות את הסיפור או את הסדרה? האם שומרים אותן במגירה לעת צרה, או שאתם מוחקים, זורקים, שורפים (למי שמרגיש
רבות מדובר על כתיבת יומן וכתיבה בכללי ככלי טיפולי בינינו לבין עצמנו, לא רק כדי לצאת עם תוצאה בסוף הדרך, אלא פשוט לשבת ולכתוב כדי
מה הבעיה ליצור תוכן? כל מה שאתם צריכים – יש לכם. אתם יכולים לקחת דף ולכתוב, אתם יכולים לקחת את המצלמה של הטלפון ולצלם, להוריד
לא מזמן עלה לי רעיון ללמד את כל השיטה במכה, במרתון. אי פעם תהיתם למה סדרות מסוימות הן בלתי נשכחות, עושות היסטוריה, משנות את השיח
החיים של כולנו מורכבים מאוד. אנחנו עסוקים מבוקר עד ערב בעבודה, משפחה, חברים, השרדות. אבל איכשהו, למרות זאת, מוצאים שעות על גביי שעות לצפייה במסך,
אתם בטח מכירים את זה. אתם רוצים לכתוב ולא מצליחים. אתם רוצים להיות "כותבים", "סופרים", "תסריטאים" אבל במאני טיים, יש לכם זמן לכתוב, יש לכם
אני לא יודעת אם שמתם לב לקשר המשוגע בין גברים לבין כסף. לעיתים שווה לתזמן כמה שניות עד דקות לוקח לאדם שאת לא מכירה לדבר
שימו לב שמדובר בגרסה מקוצרת מאוד של כל הסדנה והתכנים, היא מיועדת גם למי שכבר עשה את הקורס ורוצה להיזכר וגם למי שמקשיב לפודקסט, עוקב
כל פעם שאני מסיימת סדנה נשבר לי קצת הלב. התמזל מזלי לפגוש נשמות יקרות, יוצרות, שמחכות להזדמנות להביא לעולם סיפורים שמדהימים אותי. שנוגעים לי בלב
יש שיגידו "זמן זה כל מה שיש לנו בעולם הזה" ואני בהחלט חושבת שזה נכון. אבל הכוונה היא לא רק "נישן כבר בקבר", אלא –
לעיתים נהוג בקרב כותבים ותסריטאיות בפרט לפתוח פוסט בהתנצלות. אני מצטערת שלא כתבתי מזמן פוסט חדש, אני מצטערת שלא כתבתי לכם הרבה זמן, אני מצטערת
אנחנו נמצאים בתקופת פריחה לא רק של האביב אלא גם של יצירה. הרבה מאוד קולות קוראים והזדמנויות ניצבות לפתחנו היוצרים ואני דוחקת בכם להשתמש בתאריכים
אני שומרת על זהות הממליצים על הסדנאות ועריכת התסריט בסוד כי אני לא חושבת ששמו של אדם צריך לשמש ליח"צ של עסק, במיוחד אם שילם
אתמול ישבתי עם כמה קולגות, יוצרים וכותבים בעצמם והתווכחנו על למה שינוי חשוב בסיפור ובעיקר למה הוא חשוב בהצעה לסדרה או תסריט לסרט. מהפרספקטיבה שלי,
בהרבה מאוד סרטונים ופוסטים וסיפורים על סדרות מצליחות אנחנו שומעים על הדרך הספציפית שאותו יוצר או אותה יוצרת הצליחו לגרום לסדרה שלהם לצאת לאוויר העולם
בין אם אתם מוקפים ביער או בפקק תנועהשצמיחתכם תישא פרי, שתפרחו.שתדעו גשם וסערה, שמש וברכה.שתצליחו, למרות הכול לעשות פוטוסינתזהוליצור משהו משלכם.הלוואי והדרך תפרה אתכם ותשרה
בתור תסריטאית שמירב התוכן שהיא כותבת הוא אפל ולא קל, אני חושבת שהפוסט הזה חשוב במיוחד. אלמנט הFEEL GOOD בתוך הסדרה שלכם הוא חשוב במיוחד
נדמה שהתרחשות דרמטית היא הלחם והחמאה של כל כותב, ישר לספר על הדרמה ומה קורה לגיבורים שלי – בעיקר בתחילת הסדרה. דווקא בגלל שזה בא
אני מרבה לכתוב על מחסום כתיבה, כי אני מרגישה שזו הסיבה שרבים מחפשים מסגרת וליווי. אני יודעת שזה מה ששולח אותי פעמים רבות למצוא תשובות
לאחרונה פונים אליי ושואלים אותי את השאלה הנצחית – איך להיכנס לתעשייה? אם יש לי עצות או שאני יכולה לספר איך אני נכנסתי לתעשייה. זו
אם כבר קראתם פוסט או שניים בבלוג הזה, אתם יודעים שאני כותבת הרבה על איך לא ללכת לאיבוד. כמה חשוב להשתמש בעמוד שדרה, תוכן עניינים,
אתמול השתתפתי במפגש תסריטאים (מתחילים/ צעירים) שמתעניינים להצטרף לאיגוד, מטרת המפגש היה לאפשר לתסריטאים שסיימו עכשיו לימודים להציף שאלות ובאופן לא מפתיע, השאלה המרכזית שנידונה
שאלה טובה ותלויה מאוד במי ששואל. יצא לי לחשוב עליה לא מעט בתור בוגרת בעצמי של מסלול תסריטאות בחוג לקולנוע של האוניברסיטה וגם עקב התלבטויות