מה עושים עם טיוטות ישנות שלא משרתות את הסיפור או את הסדרה? האם שומרים אותן במגירה לעת צרה, או שאתם מוחקים, זורקים, שורפים (למי שמרגיש

רבות מדובר על כתיבת יומן וכתיבה בכללי ככלי טיפולי בינינו לבין עצמנו, לא רק כדי לצאת עם תוצאה בסוף הדרך, אלא פשוט לשבת ולכתוב כדי

מה הבעיה ליצור תוכן? כל מה שאתם צריכים – יש לכם. אתם יכולים לקחת דף ולכתוב, אתם יכולים לקחת את המצלמה של הטלפון ולצלם, להוריד

החיים של כולנו מורכבים מאוד. אנחנו עסוקים מבוקר עד ערב בעבודה, משפחה, חברים, השרדות. אבל איכשהו, למרות זאת, מוצאים שעות על גביי שעות לצפייה במסך,

אתם בטח מכירים את זה. אתם רוצים לכתוב ולא מצליחים. אתם רוצים להיות "כותבים", "סופרים", "תסריטאים" אבל במאני טיים, יש לכם זמן לכתוב, יש לכם

// פרק אחרון בסדרה "כתיבה על כתיבה" // בואו נדבר רגע על שעון מעורר. לכאורה קוץ בתחת, את רוצה לישון ולפתע הזין הזה מצלצל, מעיר

אני מתקשה לכתוב כשקשה. כשהמצב במדינה כבר מעל חצי שנה נמצא בכאוס ובואו נהיה כנים, גם לפני השביעי באוקטובר היה פה בלגן ובלתי צפוי. לכן,

הנעה עצמית זה כלי חשוב מאוד עבורנו כיוצרים ועוד יותר חשוב כשאנחנו כותבים ויוצרים סדרות. למרות שיצירה קולנועית, טלוויזיונית או לרשת היא משהו שנעשה בשיתוף

בתחילת השבוע העליתי סרטון על משולש היוצר וכעת אני רוצה לפרט קצת בכתב את הקונספט למען קוראי הבלוג וכותבים באשר הם. ראשית אני רוצה לצאת

שימו לב שמדובר בגרסה מקוצרת מאוד של כל הסדנה והתכנים, היא מיועדת גם למי שכבר עשה את הקורס ורוצה להיזכר וגם למי שמקשיב לפודקסט, עוקב

יש עבודות. יש לא מעט עבודות. שעיקר העבודה בהם זה להגיע בזמן, להעביר כרטיס ולעשות את מה שאומרים לנו בעוד אנחנו מתקתקים במחשב ועונים לטלפון.

יש שיגידו "זמן זה כל מה שיש לנו בעולם הזה" ואני בהחלט חושבת שזה נכון. אבל הכוונה היא לא רק "נישן כבר בקבר", אלא –

אנחנו נמצאים בתקופת פריחה לא רק של האביב אלא גם של יצירה. הרבה מאוד קולות קוראים והזדמנויות ניצבות לפתחנו היוצרים ואני דוחקת בכם להשתמש בתאריכים

איכשהו מצאתי את עצמי הבוקר בחלל עם כל המשקולות ותהיתי איך לעזאזל ולמה הריי התכוונתי לשלוח הודעה שקמתי על הפרצוף ואני לא מגיעה לאימון, אבל

אחת הבעיות הגדולות בבנייה של מהלך עלילתי לסדרה זה הנפח. אם זו הסדרה הראשונה שאתם כותבים וגם אם לא, נפח לעונה אחת ואף לכמה עונות

כל מה שאני יכולה להגיד זה שאני צריכה את זה. צריכה את החלל המואר מדיי, עם יותר מדיי מראות ויותר מדיי נשים אחרות בבגדי ספורט

נושא הסדרה מתקשר להצהרת כוונות או לאני המאמין של היוצרים. האם הסדרה עוסקת בפסיכולוגיה, עולם הרווקות המאוחרת, הורות משותפת או אהבה בגיל השלישי? תחשבו על