חוקי העולם של הסדרה שלכם הם חלק מהמבנה של הסדרה. כמובן שחוקים נועדו להישבר, אבל קודם צריך שיהיו חוקים, לא? אז, בואו נעשה רגע דמיון

אל תחפשו בחוץ את הסדרה שאתם רוצים לכתוב. אל תנסו לכתוב כמו משהו קיים. כן, כדאי מאוד לקבל השראה מסדרות קיימות, אבל הסדרות הכי טובות

בעבר הייתי מעלה פוסטים חדשים ביום שני, כעת החלטתי לשנות את זה ליום ראשון. מבחינתכם, אני לא יודעת עד כמה זה משנה. אתם קוראים כשאתם

מועדון האקורדיון מנסה לפתור בעיה שהיא, מהניסיון שלי, המהותית והחשובה ביותר בחיים של יוצר: להמשיך וליצור באופן שוטף ופורה. רוב היוצרים שמגיעים לסדנה שלי הם

ביום שלישי ה-8.3 בשעה 19:00 אני עושה הרצאה על סדרות קצרות מה שמכונה short format, אפשר גם לקרוא לזה סדרות רשת, אבל ההגדרה הרבה יותר

הידעתם שהסופר של "בחירתה של סופי" סבל מדיכאון? טוב, אם לא ידעתם אין לי ספק שאתם לא מופתעים. וילאם סייטרון לא רק סבל מדיכאון, הוא

השאלה האמתית היא לא מה השיטה שעובדת אלא מה השיטה שעובדת עבורך. השאלה היא לא איך אני הולך לכתוב סדרה או סרט אלא מה הדרך

סדנת כתיבה היא לא טיפול פסיכולוגי. כתיבה היא לא טיפול פסיכולוגי. קבוצת כתיבה – לא משנה איזו קבוצת כתיבה – היא לא טיפול פסיכולוגי קבוצתי,

אתמול השתתפתי במפגש תסריטאים (מתחילים/ צעירים) שמתעניינים להצטרף לאיגוד, מטרת המפגש היה לאפשר לתסריטאים שסיימו עכשיו לימודים להציף שאלות ובאופן לא מפתיע, השאלה המרכזית שנידונה

שאלה טובה ותלויה מאוד במי ששואל. יצא לי לחשוב עליה לא מעט בתור בוגרת בעצמי של מסלול תסריטאות בחוג לקולנוע של האוניברסיטה וגם עקב התלבטויות

שיטת האקורדיון ואני חוגגים 40 יוצרים שהשתתפו במחזורים השונים של הסדנה, מהמחזור הראשון עד המחזור הנוכחי. מהסדנה הראשונה דרך האיגוד שהתחילה בשיא הגל הראשון של

אני כותבת מהרגע שלמדתי לכתוב, משמע גיל חמש וחצי ככה ואני מאמינה שהייתי מתחילה קודם אם היה אפשרי כי הדמיון שלי תמיד היה חזק יותר

למי מכם שהיה בפורטלנד (אני לא הייתי אבל בנזוגי לחיים היה), יש שמועה שהטאגליין של העיר היא keep portland wierd ויחד עם יום שני הבא

לשמחתי, זכיתי בפיצ'ינג סדרות של פסטיבל חיפה שהתקיים ממש עכשיו בחול המועד סוכות (2021). התחרות הייתה בפניי שופטים בינלאומיים ביניהם התסריטאי של עשר אחוז, המפיק

כשאני תקועה עם הכתיבה אני יוצאת לטייל או מתחילה לבשל. להיכנס לאוטו ולהתחיל לנסוע ליעד מוגדר או לחתוך ירקות, לטגן, לשים את המכסה ולתת לזה

טוב, פסטיבל סרייס מניה 2021 נגמר. הייתי נוכחת שם רק באופן דיגיטלי. אבל כפי שהבטחתי רשמתי כמה הערות חשובות מחווית השיפוט בקטגוריה של סדרות הרשת

איך להשיג תקציב פיתוח זו שאלת מיליון הדולר וזה קשה למדיי, אבל אפשרי. 1. הדבר הראשון זה להשיג מפיק או מפיקה שמאמינים בפרויקט ואז הם

הצעה לסדרה צריכה להיות בראש ובראשונה ברורה ורק אחר כך היא צריכה למכור. כדי שתהיה ברורה, אנחנו צריכים לגרום לקוראים שלנו לדמיין את הסדרה, להבין

סדרה זה עסק רחב וענק, העבודה עליה לאורך זמן יכולה להוביל לשעמום, לתחושה שהלכנו לאיבוד… חוצמזה עובר זמן ו- וואלה, אולי הסיבות שבגללן כתבת את

היה היו פעם כל מיני סוגים של סדרות, הייתה קומדיית מצבים, הייתה סדרת מתח, הייתה סדרת הרפתקאות, סדרת ילדים. היום כמעט בכל הסדרות העלילתיות יש

תחילה רציתי לייצר פודקסט ניתוח סדרות בעברית. הרגשתי שאני כתסריטאית זקוקה לניתוח חד וברור, דרמטי, מבני של הסדרות שאני רואה. סדרות טלוויזיה הן כל כך

"תמונה אחת שווה אלף מילים". בתור אדם כותב תמיד שנאתי את המשפט הזה, אבל אין ספק שיש בו משהו. איך בתמונה אחת אפשר לבטא עולם

דרמה במיטבה היא מעבר משכנע בין ערכים הופכיים (מוזמנים להקשיב לפודקסט לכמה דוגמאות) ומי בתפקיד להעביר את הדרמה הזו? הדמויות שלנו כמובן. אם אנחנו לוקחים

יש חשש לא קטן בשיתוף חומרים שנמצאים בפיתוח עם מפיקים, תסריטאים אחרים, עורכים ואנשים בכלל. שאלות כמו "איך אני אוודא שאף אחד לא גונב לי

לא סתם מוזיקאים, כוכבי קולנוע ושאר סלבס מופיעים לראיונות בבגדים מוזרים ומשקפי שמש. להיות אמן זה מגניב. מגניבות זה משהו שרואים, משהו שמשוויצים בו, משהו

אין תסריטאי או כותב שלא מכיר את זה. אתם מבלים שעות וימים כועסים ומתוסכלים על עצמיכם שאתם לא כותבים יותר, שאתם לא מפנים זמן לכתיבה

כשמפתחים סדרה, יש יוצרים שעוד לפניי כתיבת העלילה והקונספט של הסדרה כולה – יכתבו פרק פיילוט או כמה סצנות מתוכו ואז מה שיש להציג על

שמעתי לא מעט כותבים מקצועיים, תסריטאים עובדים ואמנים בכלל מדברים רעות על השראה. הם טוענים שהשראה זו פיקציה, זה נחמד אבל שבהחלט לא כדאי לחכות

אני אתחיל ואכתוב שההבדל העיקרי בין סדרת רשת לסדרה טלוויזיונית הוא בתפיסה. יש נטייה לזלזל יותר בסדרת רשת, לצפות בה כבדרך אגב, לא לפנות את